כך יחפרו את מנהרות הרכבת: מפלצות הכרייה נגד מי התהום

שמונה מכונות הענק שיחפרו בשנים הקרובות את מנהרות הרכבת הקלה יפנו כמויות אדירות של עפר ויצפו אותן בבטון, תוך התחמקות ממערות, בורות, והאתגר המיוחד לגוש דן - מאגרי המים התת־קרקעיים. התושבים שמתחתיהם יחפרו כנראה לא יסבלו מהרעש, אלה שגרים ליד פתחי האוורור דווקא כן

בחפירת הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב יופעלו בעוד שנה שמונה מכונות ענק המכונות TBM (Tunnel Boring Machine) - שש בקטע המערבי, שיופעלו בידי סולל בונה ו־CRTH הסינית שמייצרת עבורה את המכונות בימים אלה, ועוד שתיים בקטע המזרחי בידי חברות שזהותן טרם נקבעה. בכל אחד מהמקטעים ייחפרו שתי מנהרות מקבילות (לשני הכיוונים של הקו) בקוטר של 7.5 מטרים, ומנהרות חירום קטנות יחברו ביניהן. המכונות יפנו כמויות אדירות של עפר בעומק של 8 עד 13 מטרים מתחת לפני האדמה, ואז ידפנו את המנהרות שנוצרו בבטון בעובי חצי מטר כדי לאפשר מעבר רכבות בטוח.

מכונות ה־TBM, ששימשו למשל גם בחפירת קו הרכבת המהיר לירושלים, מיוצרות על פי הזמנה לכל פרויקט בשל הצורך בקוטר שונה ובהתאמה לתנאי החפירה. אתגר מיוחד לפרויקט בתל אביב, למשל, מציבים מאגרי מי התהום שמתחת לגוש דן, שעלולים להציף את המנהרה אם החפירה פוגעת בחלל שמכיל מים. מצב זה מחייב היערכות מראש לשימוש במשאבות מיוחדות.
מפעילי המכונה נעזרים במערכת ניווט לוויינית כדי לא לפגוע בטעות בתשתיות קיימות, וממפים את האזור שאליו עומדת המכונה להיכנס כדי לגלות מערות ובורות תת־קרקעיים - הסיכון העיקרי לפעילותה, שעלול לגרום לעיכובים של חודשים. הצוות שמפעיל מכונה כזאת יכול לעשות זאת מסביב לשעון במשמרות.
מבחינת הפרעה לסביבה, המכונה גורמת לרעידות אך אלה אמורות להיות מורגשות על פני האדמה. והרעש? מי שבעיקר יסבלו ממנו דווקא לא יהיו התושבים שיחפרו מתחתיהם בכל זמן נתון במהלך העבודות, אלא אלה המתגוררים ליד פתחי הכניסה והאוורור של המנהרות, כתוצאה מהפעילות הרועשת של מפוחי מערכת האוורור.
. צילומים: שפיר הנדסה