הערכות: מועצת הנפט ממליצה לאשר העברת ששת רישיונות פלאג'יק לשטיינמץ ושגיא

בכך מסתיימת אחת הסאגות הארוכות והסבוכות בעולם חיפושי הגז והנפט הישראלי ■ השותפים הנוספים ברישיון: הזדמנות ישראלית והמפעיל ■ המתווך האמריקאי טומלינסון הרוויח למעלה מ-10 מיליון דולר

מועצת הנפט שהסתיימה אתמול בערב (ראשון) המליצה לממונה על הנפט במשרד התשתיות לאשר את העברת רישיון פלאג'יק לשותפים, כך לפי הערכות. מחזיקי הרישיון החדשים יהיו, ברגע שיקבלו את האישור הרשמי של משרד התשתיות, יהיו בני שטיינמץ (42.5%), טדי שגיא (42.5%), הזדמנות ישראלית של רוני הלמן ואורי אלדובי (10%) והמפעיל (5%).

בזאת, הסתיימה הסאגה הארוכה סביב הרישיונות האטרקטיביים, שהחליפו ידיים פעמים רבות בשנה האחרונה, תוך שהמעורבים בעסקות, במיוחד המתווך האמריקאי פרנטיס טומלינסון, גוזרים קופון שמן המוערך בלמעלה מ-10 מיליון דולר.

בנוסף, המועצה דנה בהעברתה של חברת IPC קיימן הקנדית, המחזיקה ב-6.8% מרישיונות החיפושים הימיים "מירה" ו"שרה", אל השלד הבורסאי שלדיאלי. התוצאות עדיין לא ברורות. שני הרישיונות עברו את שלב הסקרים התלת ממדיים, ובהם הסתברות של 54% (במונחי ממוצע) להמצאות 6.5 TCF (טריליון רגל מעוקבת) גז טבעי ב-8 מבנים תת קרקעיים. כעת, ממתינים הרישיונות, שהשותפות העיקריות בהן הן מודיעין שבשליטת צחי סולטן ואי.די.בי והכשרה אנרגיה של עופר נמרודי, להגעתה של אסדת קידוח למקום בינואר-פברואר 2011, שתאשר או תפריך הימצאות גז במקום.

המשותף לשתי העסקות הללו הן כי כל הרישיונות שניתנו לחברות צפון-אמריקאיות שלא הצליחו להעמיד מימון לפיתוחם, עיכבו אותם. לבסוף, החברות שלחו מתווך למכרן לאנשי עסקים ישראלים, שהיו מוכנים לשלם פרמיות גבוהות תמורתן. בשתי עסקות אלה היה טומלינסון המתווך ולעתים גם המוכר.

ששת רישיונות פלאג'יק - ישי, עדיתיה, ללה, יהב, יועד ואילה - נמצאים במעמקי הים התיכון ומשתרעים על שטח כולל של כ-2 מיליון דונם. הרישיונות גובלים ממזרח בשטחי רציו-ים שבהם נמצא מבנה לווייתן; בדרום-מערב בשטח ההיתר המוקדם גל; ובמערבם בשטחי בלוק 12 בקפריסין. את הזכויות ברישיונות קיבלה פלאג'יק האמריקאית במארס 2010, והם בחזקתה עד סוף פברואר 2012. פלאג'יק, שלא הצליחה לממן את הוצאות החיפושים ברישיונות, ניהלה מו"מ למכירת נתחים מהם כמעט עם כל השחקנים בשוק החיפושים הישראלי.

ראשונה לחתום היתה הזדמנות ישראלית שרכשה 10% מהחברה תמורת 2.5 מיליון דולר. שלושה חודשים לאחר מכן הצטרף אל העסקה שטיינמץ, שנודע בעולם החיפושים בתור מי שפיספס את תגלית תמר הענקית ויצא מההשקעה בה מעט לפני גילוי הגז. שטיינץ רכש 50% תמורת סכום שאינו ידוע, ומוערך ב-5 מיליון דולר.

באפריל 2011 דחתה מועצת הנפט את בקשתם של השותפים טומלינסון ושותפו אדוארד מוזס (35%), שטיינמץ (50%), המפעיל (5%) והזדמנות ישראלית (10%) להעברת הרישיונות. את הדחייה נימקה בכך שההון העצמי שהציגה פלאג'יק נמצא אצל החברה האם שלה ולא בחברה עצמה. מועצת הנפט העניקה לחברות ארכה להגשה מחדש של המסמכים כאשר בזמן זה ניהל שטיינמץ מו"מ עם טומלינסון למכירת יתרת אחזקותיו ברישיונות, אך טומלינסון דווקא חתם על עסקה דומה עם שגיא, מאחורי גבו של שטיינמץ תוך שהוא מעביר לידי טומלינסון סכום מוערך של כ-5 מיליון דולר נוספים. בסופו של דבר ולאחר מעורבותם של עורכי דין, הגיעו שטיינץ ושגיא הסכם שותפות, שככל הנראה כלל סכומי כסף נוספים שעברו בין הצדדים.

רישיונות שרה ומירה נמצאים בים העמוק, 40 ק"מ מערבית לחדרה וסמוכים לתמר ודלית. במארס 2010 רכשו מודיעין והכשרת היישוב של עופר נמרודי את מרבית הזכויות ברישיונות מידי חברה בת של IPC, תמורת 16.1 מיליון דולר בעסקה סבוכה שכללה שותפים רבים שדרשו נתחים מהרישיונות. רוב החלפות הידיים אושרו כבר לפני כשנה על ידי המועצה.