איזה מניות רשמו תשואה טובה בגלל המחאה החברתית?

>> השנה האחרונה במציאות ישראלית התאפיינה במחאות, במאבקים חברתיים - וגם בשינויים רגולטוריים. בחלק מהמקרים הגיעה הרגולציה קודם, כמו הרפורמה בחברות הסלולר, שבין השאר ביטלה את דמי הקישוריות, או ועדת ששינסקי להעלאת נתח המדינה ברווחי הגז הטבעי שנמצא בים התיכון.

בחלק אחר מהמקרים, המחאה החברתית - שהחלה בהפגנות נגד מחירי הדלק הגבוהים, המשיכה במוצרי החלב ובמחירי הדיור והגיעה ליוקר המחיה וריכוזיות המשק - החלה להזיז את גלגלי הרגולציה.

כדוגמאות לכך ניתן למנות את הרפורמה המתגבשת במשק החלב, שבמסגרתה פשטה בתחילת השבוע הרשות להגבלים עסקיים על משרדי המונופול תנובה; ואת ועדת הריכוזיות, שקיבלה רוח גבית מתנועת המחאה ויש לקוות שתמשיך להניב פירות באמצעות ועדת טרכטנברג או מהלכים פרלמנטריים אחרים שינסו לטפל בבעיות המשק הישראלי.

כל הרגולציות הללו נגעו ועשויות עוד לגעת בשורת חברות ציבוריות, הנסחרות בבורסה בתל אביב, ולפגוע ברווחיותן. ובעוד שהרגולציות אמורות להיטיב עם הציבור הישראלי, המניות שבהן מושקעות קרנות הפנסיה והגמל שלו, נפגעות. מעניין לדעת עד כמה המשקיעים במניות חברות אלו מתמחרים את פגיעת הרגולציות בשווי השוק של החברות.

מבדיקת TheMarker עולה כי ברוב המקרים השפיעו הרגולציה או המחאה על מניות החברות שירדו בחדות לעומת מדד תל אביב 100, אך יש גם יוצאים מן הכלל.

 

1. מחאת הקוטג' ורשתות השיווק

ב-15 ביוני פרצה במלוא עוזה "מחאת הקוטג'", שהתחילה ברשת החברתית פייסבוק. באותו יום ירדו מניותיהן של חמש רשתות השיווק הנסחרות בבורסה, שופרסל, אלון רבוע כחול, רמי לוי, צים שיווק ואבא ויקטורי, בכ-5% בממוצע. בעקבות המחאה דיווחו רשתות השיווק על שינויים במכירות - הרשתות שהשיקו מבצעים על קוטג' דיווחו על עלייה במכירות, אך כלל מכירות הקוטג' הראו ירידה ניכרת.

ימים חלפו והרשתות, הרפתנים ויצרניות הגבינה החלו במאבק תדמיתי שעיקרו "זה לא אני שאחראי למחירים הגבוהים וגוזר שולי רווח גבוהים - זה הם". תנובה, ומיד אחריה שטראוס וטרה, מיהרו להודיע על הורדת מחירי הקוטג' לרשתות. מחאת הדיור שפרצה כעבור חודש אמנם הסיטה מעט את הדיון ממחירי הקוטג', אך בשבועות האחרונים הוא התחדש במלוא עוזה עם החרם על מוצרי תנובה.

תוצאות החרם התחילו להתבהר בימים האחרונים, עם פרסום נתוני חברת נילסן. מהנתונים עולה ירידה של כ-15% במכירות החלב, הקוטג' והגבינה הלבנה בשבוע הראשון לחרם, וירידה של כ-11% במכירות הגבינה הצהובה של החברה. הירידות נרשמו למרות מבצעים נרחבים של החברה, כמו מוצר שני בחצי מחיר על מגוון מוצרים.

את תוצאות החרם על מניות מבטח שמיר, שמחזיקה ב-20% מתנובה ונסחרת בבורסה, עדיין לא ניתן לבדוק. מניית החברה נמצאת בהשעיה ממסחר זה כשנה וחצי בשל סירובה של קרן איפקס, בעלת השליטה בתנובה, להעביר לה את דו"חותיה הכספיים של תנובה לפרסום, שהם אחזקה מהותית בשבילה. במקביל, מתנהלים מגעים לגבי מכירת נתחה של מבטח שמיר לאיפקס.

שטראוס, החברה השנייה בגודלה בשוק החלב הישראלי, ירדה ב-13% מאז פרוץ מחאת הקוטג' בפייסבוק ביוני, לעומת ירידה של 10% במדד 100 החברות הגדולות בתל אביב. עם זאת, מאז פרוץ החרם על מוצרי תנובה זינקה מנייתה של שטראוס ב-16% בזמן שתל אביב 100 עלה ב-1% בלבד. שטראוס זוכה כרגע מן ההפקר, ובעקבות החרם על תנובה, רשתות רבות מדווחות על עלייה ברכישת מוצריה. למרות זאת, גם היא מוציאה מיליוני שקלים על מבצעים אגרסיביים.

יצרנית נוספת שמוכרת מוצרי בסיס וספגה פגיעה היא נייר חדרה, המחזיקה בחוגלה קימברלי, משווקת החיתולים החד-פעמיים האגיס בישראל. בתחילת יולי הודיעה מגה כי תחל ביבוא מקביל של חיתולי האגיס מטורקיה, והחלה למכור אותם בסניפיה במחיר נמוך ממחירי חיתולי האגיס של חוגלה.

מגה מסרה כי מאחורי המהלך עומד רצונה להוריד את המחירים לצרכן, אך מקורבים טענו כי מדובר בסכסוך בן כמה חודשים בין חוגלה קימברלי, יצרנית האגיס, למגה. מניית נייר חדרה נחבטה בחדות ואיבדה מפרוץ מחאת הקוטג' 41% משוויה. עם זאת, לאחרונה נודע כי הסכסוך נפתר, ולא מן הנמנע שהמחירים יעלו בחזרה.

גם רשתות השיווק ספגו פגיעה תדמית משמעותית. בשבוע שעבר קיבלו שופרסל ורבוע כחול (מגה) איומים בחרם בעקבות בדיקת TheMarker שמצאה כי מחירי המוצרים בסניפיהן בפריפריה, שבה התחרות נמוכה, גבוהים מאלה במרכז, דבר שאילץ אותן להבטיח להשוות מחירים.

מפרוץ מחאת הקוטג' רשמו חמש מניות המגזר ירידה ממוצעת של 22% - בזמן שתל אביב 100 איבד 10%. מי שדווקא הצליח להכות את המדד (ירידה של 8.4%) היה רמי לוי, הבעלים של שיווק השקמה. לוי, שידוע כגאון שיווקי, היה הראשון שהוריד מחירים והודיע מיד עם פרוץ המחאה בפייסבוק, שמחיר הקוטג' יהיה 4.90 שקלים, ומאוחר יותר הכריז כי ימכור את הקוטג' של שטראוס במחיר נמוך עד סוף השנה. בהמשך אף הגיע לוי לשדרות רוטשילד בתל אביב עם משאית עמוסה במזון למוחים, ובשבוע האחרון הודיע כי הוא מוותר על שליש מהבונוס השנתי שלו לטובת העובדים. למחזיקי המניות שלו - זה בהחלט השתלם.

 

2. חברות התקשורת סבלו מדימוי הבעלים

אחד הסקטורים הראשונים שחווה רגולציה משמעותית ב-2010-2011 הוא התקשורת. באפריל 2010 קיבל משרד התקשורת הערכה שלפיה ערכם של דמי הקישוריות שמשלמים הלקוחות לחברות הסלולור גבוה מערכו האמיתי והודיע כי יקוצצו מ-25 אגורות ל-7.8. בשלב השני החליט המשרד לפתוח את השוק לתחרות ולאפשר כניסת מפעילים חדשים לשוק, שישתמשו באנטנות הקיימות.

חברות הסלולר יצאו למלחמה בהחלטות שיפגעו ברווחיותן, והאנליסטים מיהרו להוריד את המלצותיהן לחברות. אך שוק ההון, לפחות עד הרבעון האחרון של 2010, הותיר את המניות ללא פגיעה משמעותית והאמין כי החברות יצליחו להדוף את הגזרה. ההפחתה שתוכננה לאוגוסט אמנם התעכבה, אך בינואר 2011 הורדו דמי הקישוריות חרף המחאה. בטווח הקצר הצליחו החברות לחפות על הפחתת הקישוריות באמצעות הגדלת ההכנסות ממכירת מכשירים - בעיקר מכשירים חכמים. עם זאת, מדובר בתחום הכנסות תנודתי יחסית, שצפוי לרדת בעתיד.

אורי ליכט, מנהל מחלקת המחקר של אי.בי.אי, אומר כי "בניגוד להרבה סקטורים אחרים, המרמור הציבורי על חברות הסלולר התחיל עוד לפני המחאה הנוכחית. שר התקשורת הבין שמדובר בשעת כושר והעביר שורה ארוכה של צעדים - שרק ברבעונים אלו מתחילים לבוא לידי ביטוי ממשי בתוצאות החברות, והלקוח יכול להרגיש את השינוי בכיס.

"הצרכן הישראלי הוא עדיין השמיני בעולם בהוצאה על תקשורת, אבל הצלחת המהלכים שמשרד התקשורת מוביל וכניסת המתחרים החדשים לשוק יכולות לשנות את התמונה ולהוזיל את העלויות לצרכן הקטן כמו שכבר קורה. אני חושב שההכנסה הממוצעת מלקוח לחברות יכולה להמשיך לרדת", סיכם ליכט.

מאז ינואר ירדו מניות שלוש חברות התקשורת (סלקום, פרטנר ובזק) ב-33% בממוצע, לעומת ירידה של 21% במדד. מי שנחבטה קשה ביותר מבין השלוש היתה מניית פרטנר שבשליטת אילן בן דב, שנחתכה כמעט בחצי. הפרמיה השלילית של בן דב נובעת ככל הנראה משלושה גורמים. הראשון הוא הפגיעה התדמיתית של בן דב, שמתכנן בימים אלה לבצע "תספורת" לבעלי האג"ח של חברה אחרת שבשליטתו, טאו תשואות. בשל כך הציעו אזרחים רבים להחרים גם את מוצרי אורנג'. בנוסף, קיימת בחברה בעיה ניהולית, שהובילה לעזיבת המנכ"ל. סיבה שלישית היא רכישת סמייל 012 מידי יוסי מימן במחיר שהשוק תימחר כיקר מאוד. סלקום מקבוצת אי.די.בי, שבשליטת נוחי דנקנר, ירדה ב-29%. גם כאן ניצבת ברקע דעת הקהל נגד הפירמידות העסקיות, שסלקום היא חלק מהן. בזק, המחזיקה בפלאפון, ירדה בשיעור הנמוך ביותר - 24% בלבד. למעשה, בזק היתה היחידה ששמו של בעל השליטה שלה לא נקשר במחאה. חשוב מזאת, בזק היא קבוצת תקשורת עם סיכון נמוך יותר.

 

3. הקרב על התמלוגים

כמעט במקביל לרפורמה בשוק הסלולר, החלה לפעול ועדת ששינסקי, שבחנה את העלאת חלקה של המדינה בהכנסות קידוחי הגז הטבעי שנתגלו בישראל, במיוחד בים התיכון, שעמד על 11% נטו. עד אוקטובר 2010, חודש לפני שהוועדה הציגה את מסקנות הביניים שלה, התנהלו דיוניה בשקט יחסי, לפחות בכל הנוגע למשקיעים במניות המגזר בבורסה. המסחר במניות התנהל בעיקר על בסיס פרסום נתונים גיאולוגיים וציפיות למציאת מאגרי גז נוספים.

באוקטובר, עם תחילת ההדלפות על המסקנות המסתמנות של הוועדה, התחילו המניות לצנוח. לאחר הפרסום של מסקנות הביניים, שעיקרן עלייה של עד 60% בנתח המדינה מהגז, התגבר המאבק הציבורי, והמשקיעים הקטנים וחברות הגז הפעילו לחץ נרחב לביטול המסקנות או לריכוכן. בסופו של דבר, בדצמבר 2010 הוצגו המסקנות הסופיות, שאכן רוככו מעט - ונתח המדינה מעוגת הגז יהיה 62%-50%. בחודשים הבאים המשיך המאבק במסדרונות הכנסת, וההמלצות עברו שינויים עד לאישורו הסופי של "חוק מיסוי רווחי הנפט".

בבואנו לבחון את מניות חברות חיפושי הגז (שכבר מצאו מאגרים מוכחים), חשוב לזכור כי מדובר במניות תנודתיות, בעלות סטיות תקן רחבות הרבה יותר ביחס למדד, וכן כי אירועים רבים נוספים (כמו תקלה בקידוח לווייתן או ההכרזה על תגלית גז בו) משפיעים עליהן. מניות השותפות הישירות במאגר לווייתן ירדו בכ-40%, בעוד השותפות בתמר בלבד (אלון חיפושים וישראמקו) ירדו בכ-30% כל אחת.

 

4. ועדת ששינסקי לענייני ים המלח

לאחר ועדת ששינסקי הכריז לאחרונה שר האוצר על הקמת ועדה לבחינת התמלוגים מהפקת אוצרות הטבע בים המלח של כיל ושל החברה האם שלה, החברה לישראל שבשליטת משפחת עופר. בתחילת ספטמבר פורסמה חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי, והוועדה לבחינת העלאת המיסוי צפויה לקום בקרוב. מעניין לראות כי את רוב הפגיעה מתמחר השוק בחברה לישראל, שירדה ב-10% מאז פרסום ההמלצה - כשהמדד נותר ללא שינוי.

5. מרווח השיווק ירד - אך מחיר הדלק עלה

רגולציה נוספת שקיבלה רוח גבית ממחאת יוקר המחיה היא הורדת מרווח השיווק שגובות חברות הדלק מציבור הנהגים. בסוף אוגוסט החליטה ועדת המחירים הבין-משרדית כי זה ייחתך ב-25%, לאחר שנקבע כי חברות הדלק גבו לאורך השנים מרווח מופרז, שלא חפף את הוצאות השיווק שאותן נדרש לכסות.

לפי ההחלטה, הופחת המרווח בתדלוק עצמי ב-18.8 אגורות לליטר (16.2 אגורות בתוספת מע"מ) ומרווח השיווק בשירות המלא יפחת בכ-12 אגורות בלבד. בהמשך יפחת מרווח השיווק בכל שנה ב-1%.

עם זאת, המחיר הסופי לצרכן דווקא התייקר מכיוון שהממשלה החליטה לייקר את הבלו (מס שמטילה המדינה על הדלק). חברות הדירוג הזהירו לפני כמה חודשים כי הפחתת מרווח השיווק בשיעור גבוה מ-10% עשויה לפגוע בדירוג האשראי של החברות, אך עד כה לא עשו כך. חברות הדלק עתרו לבג"ץ ובעוד כשלושה חודשים תיבחן שם ההחלטה מחדש.

דווקא המניות של חברות הדלק סבלו פחות. מהבדיקה שערכנו עולה כי בעוד שדור אלון צנחה בחדות, מניות דלק ישראל וגרנית הכרמל (המחזיקה בסונול) ביצעו גרוע רק במעט מהמדד, ופז נפט אף היכתה אותו.