בן דב עוקף מימין

>> שלשום דיווחה טאו, הנמצאת בשליטת אילן בן דב, כי הגיעה לסיכום עם בנק לאומי בדבר העמדת הלוואה בסכום של 42 מיליון שקל לטובת התשלום הקרוב לבעלי האג"ח מסדרה א'. ההלוואה לא תישא שיעבוד, ולמעשה, מכסה על מלוא התשלום הקרוב לבעלי אג"ח א'. ההלוואה אף לא פגעה במקורות הפיננסיים החברה כפי שדרשו בעלי אג"ח מסדרות ב' וג'.

לכאורה, מדובר במסר חיובי. חברה, הנמצאת בהליך של הסדר חוב ובעיצומו של מו"מ עם בעלי אג"ח מסדרות ב' ו-ג' על תשלום של כ-300 מיליון שקל, מצליחה - ללא קושי רב ובלי ערבויות נוספות - לגייס כסף. יתרה מזו, בעל השליטה בן דב לא נדרש להגדיל את הערבויות שנתן לבנק.

ואולם, נראה כי המסר הרבה פחות חיובי. סדרת אג"ח א' של טאו הונפקה במקור עם ערבות מלאה של בנק לאומי. לאומי העניק בזמנו ערבות זו, לנוכח הערבות האישית של בן דב ל-37% מהחוב ושיעבוד הנכסים הפיננסיים של טאו לטובת הבנק. כעת הגיע מועד תשלום החלק האחרון של קרן למחזיק אג"ח א'. ללאומי וטאו היו שתי אפשרויות; האחת - לממש את תיק ניירות הערך (שכבר משועבד ללאומי) כדי לפרוע את התשלום הקרוב - מה שהיה מקבע הפסדים על תיק ניירות הערך, לנוכח מחירי השוק כיום.

האפשרות השנייה - לקחת הלוואה מלאומי על חשבון הנכסים הפיננסיים שכבר משועבדים לבנק. בחירה באפשרות זו גוררת אמנם הוצאות ריבית נוספות לחברה - אבל יוצרת פוטנציאל לעלייה בתיק ניירות הערך. לאומי התחייב להעמיד 37 מיליון שקל. לפי הסיכום החדש, הבנק יעמיד 4.8 מיליון שקל נוספים, בכפוף לכך שמתוך הנכסים המשועבדים לבעלי האג"ח סכום זה יומר לאפיקים חסרי סיכון. בכך, למעשה, הבנק לא מגדיל חשיפה אמיתית לטאו.

בן דב עקף, למעשה, את בעלי האג"ח. הדרישה של בעלי סדרות ב' וג' לא להשתמש במקורות הפיננסיים של החברה נובעת מהרצון לוודא שהחברה אכן שומרת על נכסיה. הם גם הניחו כי אם בעל הבית מצליח לגייס הון לחברה - צעד שאינו מובן מאליו במצבה הנוכחי של טאו - הוא יופנה לטובת כלל בעלי האג"ח, ולא רק לאלה שבנק לאומי חפץ ביקרם. נראה כי בעלי האג"ח לא הפנימו שבן דב בחר לעקוף מימין.