כשאירופה וארה"ב בדרך למטה, שווה לעצור בהודו

מרקו פאבסט, מנהל ההשקעות של ACPI הלונדונית, הגיע לביקור בישראל ומסביר למה דווקא עכשיו, כשהכלכלה העולמית רועדת, כדאי להשקיע בהודו: "הודו אינה מוטת יצוא למערב. גם במשבר הגדול של 2008 היא לא הציגה ירידות חדות כמו שאר העולם"

>> "חלק מהאתגר כיום זה לחפש. נכסים רבים הם לא אטרקטיביים וצריך למצוא את אלה שכן", אומר מרקו פאבסט, מנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות הלונדוני ACPI, שהגיע לביקור בישראל בחודש שעבר. פאבסט כבר מצא - אג"ח של ממשלת הודו.

בישראל משקיעות קרנות ACPI במניות של חברות ממגזרי התעשייה והפיננסים. "התחלנו להשקיע בישראל ב-2004, בשקל ובאג"ח ממשלתיות. הבנק המרכזי שלכם מנוהל מעולה, ולכן אנחנו אוהבים את התשואה ואת שער החליפין שמניבות לנו ההשקעות במדינה", מספר פאבסט, ומיד נזכר בעמיתו ההודי של סטנלי פישר: "להודו יש פרופיל דומה לזה של ישראל, עם דמוגרפיה דומה מבחינת גיל האוכלוסייה ועם שער חליפין שמנוהל היטב.

"הודו מצליחה לנתב את הזרימה של כסף ספקולטיבי כמו במלזיה ובאינדונזיה. לכן האג"ח שלה נושאות תשואות גבוהות של 8%-9%, לעומת תשואות של 2% על אג"ח אמריקאיות, לדוגמה. הרופי אטרקטיבי, כי הוא יציב מאוד. לעומתו, הדולר איבד 19% מערכו ב-100 השנים האחרונות", מפרט פאבסט.

תשואה של 8%-9% באג"ח ההודיות

הודו משמשת כבר לא מעט שנים יעד מועדף להשקעות במדינות מתפתחות. המדינה צלחה את המשבר של 2008 בצורה טובה יחסית, וגם השנה היא ממשיכה להציג את אחד משיעורי הצמיחה הגבוהים בעולם. ברבעון האחרון שיעור הצמיחה שלה הגיע ל-7.7% - תוך עלייה של יותר מ-10% בשכר, שצפוי להמשיך לעלות.

עם זאת, בשנה האחרונה הבנק המרכזי של הודו מנסה להיאבק באינפלציה המשתוללת, שנגרמה על ידי השיפור העצום בשכר מעמד הביניים, שבתורו הזניק את הביקושים ונתמך על ידי השקעות זרות במטבע המקומי. הוא עושה זאת באמצעות העלאות ריבית תכופות.

האינפלציה בהודו מגיעה ל-8%-9% ומחירי המזון זינקו ב-17% בשנה האחרונה. כל זאת בסביבת ריבית גבוהה - 7% - לאחר שעלתה בכ-2% בשנה החולפת. מה שאומר כי הריבית הריאלית היתה עד כה שלילית וצפויה להמשיך להיות אפסית בתקופה הקרובה.

הריבית הגבוהה מעוררת ציפיות שבאות לידי ביטוי בחוזים העתידיים להיחלשות הרופי, אף שתחזיות האנליסטים דווקא אופטימיות לגביו. העלייה בריביות הזניקה את תשואות האג"ח ההודיות הלא-צמודות ל-10 שנים לרמה של 8%-9% - מה שפאבסט מכנה "הזדמנות". אלא שאם הרופי אכן ייחלש, כפי שהדבר מגולם בהפרש הריביות שלו מול הדולר, המשקיעים ירוויחו את התשואה השוטפת על האג"ח, אבל זו תקוזז משמעותית על ידי שינוי שער החליפין, עד כדי אפשרות להפסד.

"ארה"ב ואירופה שוב נחלשות", אומר פאבסט, שלדבריו הקטין אחזקות במדינות המערב בתקופה האחרונה. "היו כמה סימנים מבטיחים שהכלכלות יתאוששו, אבל זה לא קרה. הגירעון בממשלת ארה"ב וחוסר המנהיגות באירופה לא עוזרים לשווקים להתייצב.

"הודו היא מקום טוב להיות בו בימים של משברים בשווקים, שמאופיינים בין השאר בתנודתיות. כלכלת הודו לא ממש מוטת יצוא למערב, ולכן לא מושפעת ממה שקורה שם. וכשהשווקים המפותחים שרויים בבלגן, הכסף זורם לשווקים המתפתחים. גם במשבר הגדול של 2008 הודו לא הציגה ירידות חדות כמו שאר העולם".

נתח היצוא ההודי - בעיקר אורז, חיטה ושירותים - מהווה 17% מהתוצר בלבד, בעוד בסין מהווה היצוא 30% מהתוצר. עם זאת, היצוא המנומנם והיבוא המתגבר, בעיקר של חומרי גלם כמו נפט ומזון, יוצר גירעון במאזן הסחר - מה שמדגיש את ההבדל בין הודו לסין הקומוניסטית.

פאבסט מייחס חשיבות רבה ליציבות של הכלכלה ההודית, שנובעת בין השאר מכך שהשוק ההודי סגור יחסית בפני משקיעים זרים (יש צורך בקבלת רישיון מיוחד כדי להשקיע במדינה). להערכתו, המדינה תמשיך להציג צמיחה משמעותית בגלל הדמוגרפיה שלה - שיעור הריבוי הגבוה (1.7%) מוביל לאוכלוסייה צעירה יותר ולגידול בכוח העבודה.

פאבסט לא לבד. לפי ממוצע תחזיות האנליסטים בבלומברג, השקעה באג"ח הודיות נקובות ברופי תניב עד סוף שנה הבאה (למשקיע דולרי) תשואה של 17.7% - לעומת השקעה באג"ח ברזיליות או רוסיות שיניבו תשואה של 7%, ואג"ח סיניות שיניבו 3.5% בלבד.

לשמר את העושר

ACPI היא חברת ניהול השקעות המנהלת נכסים עבור מוסדיים ומשפחות עשירות בהיקף 3.5 מיליארד דולר. פאבסט הוא מנהל ההשקעות של קרן העושר של החברה, המנהלת נכסים בהיקף של 2 מיליארד דולר.

"כשאתה עשיר, אתה לא צריך להכפיל את העושר שלך - לפעמים אתה פשוט רוצה לשמור את זה לילדים שלך", מתאר פאבסט את אחד מעקרונות ההשקעה שמנחים אותו. על בסיס זה לא חוששים ב-ACPI לממש גם 35% מהתיק ביום אחד, רק כדי לא לצבור הפסדים. התנהלות כזו אמנם פוגעת בתשואות - משמרת את העושר.

בישראל הוא מבקר מכיוון ש"יש לנו פוקוס חזק על שווקים מתעוררים - השווקים קשים עכשיו ואנחנו מנסים להרחיב את בסיס הלקוחות שלנו. ישראל היא אחת המדינות שאנחנו מסתכלים אליהן. יש לכם כלכלה חזקה, דמוגרפיה מעניינת ואוכלוסייה שהיא העשירה באזור והכנסתה עולה כל הזמן".

פאבסט נפגש עם כמה גופים המנהלים כספים עבור עשירי ישראל. את שמותיהם הוא לא מוכן לחשוף, ובביקורו הבא הוא מקווה להיפגש גם עם מוסדיים ישראליים.

קרנות האג"ח והמניות של ACPI מדורגות בדירוג A על ידי סוכנות הדירוג S&P. מלבד ההשקעה בהודו, פאבסט אופטימי גם לגבי מגזר האנרגיה: "אנחנו אוהבים חברות אנרגיה, לא משנה מתי. הכלכלה הגלובלית תגדל ב-4% בשנה בכל מקרה, גם אם יהיה מיתון עולמי. מצד שני, אין מספיק היצע של נפט וגז טבעי בעולם - כך שלדעתי השפל שיכול להגיע אליו מחיר של חבית נפט הוא 60 דולר. זו הרצפה הטבעית. השוויים של חברות נפט בעולם הם נמוכים מאוד. אנחנו קנינו מניות של גזפרום ברוסיה".

הסחורות החקלאיות עדיין יקרות מדי

בניגוד למניות האנרגיה, מסביר פאבסט כי מחירי המתכות גמישים הרבה יותר ותלויים בעיקר בסין ובצמיחתה הכלכלית. "יכולנו לראות תיקון במחירי המתכות, כי יש מכרות רבים שהאיצו את ההפקה. אבל אני חושב שהמחירים לא יירדו עוד, אולי רק של מתכות יקרות".

פאבסט נמנע מחשיפה ישירה למחירי המתכות, ומעדיף להשקיע בחברות כרייה. חברות של מכרות זהב, לדבריו, נסחרות בזול ומחלקות דיווידנדים. "זה רווח טהור", הוא אומר. לגבי הסחורות החקלאיות, הוא טוען כי המחירים עדיין גבוהים.