"התעשייה הישראלית לא תתקדם אם תמשיך להתבסס על אקזיטים"

איך "הדמוקרטיה היחידה במזרח" הפכה מחברה חקלאית לאחת המדינות המתקדמות ביותר טכנולוגית? התשובה היא לא מה שאתם חושבים, וגם לא המדינה. את ההצלחה הטכנולוגית שלה חייבת טייוואן דווקא למכון מחקר.

בשנות השבעים החליט הממשל הטייוואני שהמדינה צריכה לצעוד בכיוון חדש, והקים מכון מחקר בשם ITRI (Industrial Technology Research Institute). במקום להתמקד ביצוא של טקסטיל, נעליים וצעצועי פלסטיק פנתה המדינה לכיוון של מכשור מתקדם ואלקטרוניקה והתוצאות לא איחרו לבוא - טייוואן הפכה לאחת היצרניות והיצואניות הגדולות בעולם של אלקטרוניקה והצמיחה חברות ענק כמו אייסר, יצרנית הסלולר HTC, ויצרנית השבבים Realtek.

במשך 40 שנה הפך ITRI מזרוע של הממשל לחברה ללא מטרות רווח עם השפעה בינלאומית אדירה. בניגוד לגופים דומים, כמו DARPA האמריקאית או המדען הראשי בישראל, פועל הגוף הטייוואני כחברה מסחרית לכל דבר, כולל יעדים פיננסיים ברורים, מודל שהוא אחד הגורמים המרכזיים להצלחתו.

תיק נכסים בשווי 60 מיליארד דולר

ITRI סייע בהקמה של יותר מ־170 חברות, בהן TSMC - יצרנית השבבים הגדולה בעולם שיצרה את החממה הטכנולוגית הראשונה בעולם, וגידלה תחת כנפיה מאות חברות סטארט־אפ שעשרות מהן הונפקו בבורסה. עד היום יצר המיזם 18 אלף מקומות עבודה בטייוואן, חתם על 50 אלף חוזים עם חברות מקומיות, והוא מחזיק בנכסים בשווי 60 מיליארד דולר ו־14 אלף פטנטים עם הכנסות שנתיות של חצי מיליארד דולר. לכן אולי כדאי להקשיב לאחד האנשים המרכזיים בחברה, במיוחד כשהוא מותח ביקורת על ישראל.

"אני מאוד מעריך את ישראל. יש לכם בסיס מאוד חזק ויש הרבה תחומים שאתם מצוינים בהם. אבל אתם לא מגלים מחויבות, נסוגים בשלב האחרון ועושים אקזיטים. אם אתם רוצים לקדם את הטכנולוגיה, אתם חייבים לזכור שהשלב של יצירת מוצר מסחרי הוא הכי יקר. אבל זה המקום שבו שאתם צריכים להשקיע. שם אתם צריכים להתמקד".

ג'ונסון שר, ראש הפיתוח המסחרי במכון המחקר הטייוואני ITRI, שנותן את העצה הזו לתעשייה המקומית, יודע על מה הוא מתבסס. במשך שנים הוא עבד בקומברס ולאחר מכן גם בענקית הסלולר הטייוואנית HTC. שר אחראי על כל שרשרת המסחור - התהליך של הפיכת פיתוח מדעי למוצר מסחרי סופי.

"אנחנו עוסקים גם במחקר מדעי בסיסי ברפואה, אנרגיה ירוקה, אלקטרוניקה. זה הבסיס של העתיד. אבל ההבדל הוא שהכל צריך להועיל לבסוף לתעשייה הטייוואנית. אנחנו תמיד חושבים מראש על העתיד הקרוב, מנסים להכין מפת דרכים על בסיס התעשיות שיושפעו מהמחקר, וחושבים איך לקדם את מפת הדרכים על ידי שיתופי פעולה, יזמות והשקעה".

"בניגוד לישראלים", הוא אומר, "שחושבים כל הזמן איך ליצור טכנולוגיה ולמכור אותה הלאה, אנחנו חושבים איך אפשר לגרום לכל התעשייה לגדול".

לדעתך, בישראל יש מקום למוסד כמו ITRI?
"אם תיקח את הניסיון שלי בקומברס, תראה שהם קיבלו טכנולוגיה נפלאה, השראה ודיוק מהתעשייה הצבאית. אבל דווקא אפל לקחה את טכנולוגיית זיהוי הקול ויצרה ממנה משהו יישומי מתקדם. למה קומברס לא עשתה את זה? יש כאן הזדמנויות שישראל מפספסת".

עושים את הבית חכם יותר

משרדו של שר יושב במכון מחקר ענקי בעיר הצ'ינסו שבמרכז טייוואן, המאכלס 6,000 חוקרים ומדענים מכל העולם. הקמפוס, בגודל של אוניברסיטת תל־אביב, הוא המרכזי מבין שלושה מרכזי פיתוח של החברה, שסניפים שלה נמצאים גם בטוקיו, ברלין, סן חוזה ומוסקבה.

מחוץ למשרדו של לו נמצא היכל התהילה של ITRI, הכולל מאות פרסים שבהם זכו אנשיו לאורך השנים. אפשר למצוא כאן כמה מהטכנולוגיות המסקרנות שיצאו מהמכון - מסך שקוף לחלוטין היכול לשמש כחלון ראווה אינטראקטיבי; נורה לפנסי רחוב היודעת לקבל חשמל ישירות ממתח ישיר; מסכי דיו אלקטרוני הסופגים חשמל מאור בעובי של דף; רובוטים לשירות ביתי ועוד.

על חלק מהפיתוחים האלה אחראי ד"ר צינג־טארנג הסייה, ראש מעבדות התקשורת ב־ITRI, שגם הגיע החודש לישראל כדי להיפגש עם חברות שדוחפות את טכנולוגיית התקשורת האלחוטית קדימה. לאחרונה התעניין המכון בקידום תחום המכוניות החשמליות, אבל התחום המרכזי שהם דוחפים הוא "האינטרנט של הדברים" - הרעיון שיום אחד כל מכשיר חשמלי יהיה מחובר לרשת, והכלים השונים אף יידעו לדבר זה עם זה. ד"ר הסייה נותן הצצה אל העתיד הזה.

"אינטרנט הדברים דורש, לראשונה, בית חכם. ולדעתי הדבר הראשון שיקודם הוא דווקא רשת חשמל חכמה. שם נמצא העתיד וכרגע מדברים על חיבור של מיליוני סורקי חשמל. בנוסף, בזכות תקשורת לטווח קצר כמו NFC, טלפונים חכמים יוכלו לדבר עם מכשירים כמו אוטומטים מתקדמים לממכר משקאות. אני לא חושב שנראה את בית מלא חכם בקרוב. לא כל הדברים יהיו מחוברים יחד. זה יקרה בהדרגה".

לדברי ד"ר הסייה, העתיד מצוי ברשתות הטרוגניות שיוכלו לספק פתרון גם לעומס האדיר כיום על רשתות הסלולר. "הרשתות האלה יוכלו לנצל את כל פתרונות התקשורת סביבן. בטייוואן ובכל העולם יש חברות שמספקות שירותי אינטרנט, סרטים וטלוויזיה, מנתקות תדרים שניתנו לרדיו ומעבירות לסלולר. זה טוב יותר גם לצרכן, שיכול לקבל את הכל דרך מקום אחד".

מה לגבי קרינה סלולרית? מה הסכנה מכך?
"האנשים מודאגים כרגע גם מהקרינה שפולטים המכשירים וגם מהאנטנות עצמן. אבל האנטנות צריכות להדאיג פחות - הן נהיות קטנות יותר, יעילות יותר, פולטות פחות קרינה. אבל אני מאמין שבעתיד יותר ויותר תקשורת תהיה לטווח קצר, וזו דורשת הרבה פחות כוח ולכן גם הקרינה תהיה מינימלית".

להיכן התעשייה הולכת?
"מעבר לטרנדים המתבקשים של יצירת פתרונות טובים וזולים יותר, אנשים גם מתחילים לדבר יותר על שיקולים כמו אנרגיה נקייה, יעילות וצריכת אנרגיה נמוכה. לא קל להמשיך ולדחוף את הטכנולוגיה קדימה. לכן ביקרנו בישראל. היינו בארצות הברית ושם לא מצאנו פתרון פשוט לבעיה. הבנו שאנחנו צריכים לדחוף פתרונות הטרוגניים, ההבנה שלא צריך להשתמש ברשתות סלולר כל הזמן. הרי רוב האנשים צורכים את עיקר המידע שלהם דווקא במשרד או בבית, ולא בחוץ".