ראיון "כלכליסט" - פיטר גראוור: "ההסכם ביוון לא אומר כלום - תוך שבוע הכל יכול להשתנות"

פיטר גראוור, יו"ר ענקית המידע הפיננסי בלומברג, לא זוכר מקרה שבו ניסו להניא את אימפריית המידע שאותה הוא מנהל מלטפל בנושא מסוים או לסקר אותו באופן שונה. "אני מנהל את בלומברג יותר מעשר שנים, ומעולם לא פנו אליי גורמים מסוקרים או גורמי מפתח בתעשייה ואמרו לי 'אל תכתוב סיפור מסוים'", אמר גראוור (66) בשיחה עם "כלכליסט" במהלך ביקור שהוא עורך בישראל. "ניתן לדמות את בלומברג לשולחן בעל ארבע רגליים: חדשות, מידע פיננסי, ניתוחי עומק ושירות לקוחות. כל הרגליים הללו שוות ועומדות ביציבות על הרצפה. בכל הקשור להתנגשות אפשרית בין חדשות למסחריות - יש אצלנו חומה סינית החוצצת בין הדת למדינה: הדת היא החדשות והמדינה היא העסק", מסביר גראוור.

זו הפעם השנייה שבה גראוור מבקר בישראל, כאשר הפעם הוא הגיע כדי לחנוך את המשרדים החדשים (והמפוארים) של החברה, שעברו מרמת גן למרכז העצבים הפיננסי של תל אביב באזור רוטשילד־אחד העם.

גראוור, שפתח אתמול את המסחר בבורסה לני"ע בתל אביב, דיבר על הסביבה המאקרו־כלכלית העולמית אך נמנע מלספק תחזיות לעתיד, "רק אדם אמיץ יעז לנבא מה טומן בחובו העתיד. זאת חרף העובדה שהשווקים נרגעו מעט לאחרונה, כפי שזה בא לידי ביטוי במדד הפחד (VIX) שרשם לאחרונה ירידות". לדבריו, "התנודתיות התמתנה בעיקר הודות ליציבות שסיפקו לשווקים הפיננסיים הבנקים המרכזיים בעולם, אולם החשש מהעתיד עדיין שולט בתחושות המשקיעים".

גראוור בירך על ההכרזה על תוכנית החילוץ השנייה ליוון, ואמר כי "אפשר להביע היום אופטימיות זהירה לנוכח אישור התוכנית על ידי שרי האוצר של גוש היורו, אך אין זה אומר דבר. ייתכן שכבר בשבוע הבא ייראה מצב הדברים אחרת לגמרי".

כיצד אתה מעריך את מצבה של כלכלת ארה"ב כיום?
"אם היית שואל אותי לפני שלושה חודשים, היית שומע תשובה אחרת לגמרי. אולם, הנתונים מהתקופה האחרונה מצביעים על שיפור ניכר במצב הכלכלה בארה"ב: היום מדברים על כך שהיא תרשום צמיחה של 2.5% ב־2012; שוק התעסוקה גדל בהדרגתיות - גם אם באטיות; ביטחון הצרכנים עולה. מדובר בנתון קריטי לכלכלה האמריקאית, שכן הצריכה הפרטית מהווה 70% מהתמ"ג האמריקאי. כשמשווים זאת לאירופה, שאני מעריך שניצבת על סף נפילה מחדש למיתון, אני סבור שמצבנו לא רע בכלל".

האם ניתן לייחס את השיפור הזה לממשלו של ברק אובמה?
"העובדה שהשיפור הזה נרשם בתקופת ממשלו של אובמה היא עובדה מוגמרת. הסביבה הכלכלית תומכת כיום במהלכיו של הנשיא, אך אני סבור יותר שיש לייחס את השיפור לפעילותם של יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי, בן ברננקי ושר האוצר טימותי גייתנר. חייבים לתת להם את הקרדיט על כך".

אימפריית מידע פיננסי

ענקית המידע בלומברג (Bloomberg LP) היא מפעל חייו של מייקל בלומברג, שמחזיק ב־88% מהחברה הנושאת את שמו. ב־2002, לאחר שבלומברג נבחר לראשות עיריית ניו יורק (ראה מסגרת), עבר שרביט הניהול של החברה לגראוור.

האם מייקל בלומברג מתערב בניהול השוטף של החברה?
"לא. יש לו מספיק עבודה בניהול העיר ניו יורק. הוא נותן לי חופש מלא בניהול השוטף של העסק שהקים".

בלומברג היא אימפריה בגודל שקשה לתפוס. החברה שולטת בשליש משוק המידע הפיננסי העולמי ומגלגלת יותר מ־8 מיליארד דולר בשנה (מכיוון שמדובר בחברה פרטית, נתוניה הכספיים אינם גלויים). בכל יום היא מייצרת כ־7,000 כתבות בממוצע באמצעות 152 דסקים הפועלים ב־76 מדינות בעולם ב־95 שפות שונות. בלומברג עובדת בהסכם סינדיקציה עם 440 מערכות עיתונים בעולם, ומעסיקה כ־15 אלף עובדים: 1,850 מתוכם עיתונאים, ו־3,000 אנשי תוכנה ומחשבים.

סיפורם המשותף של מייקל בלומברג ופיטר גראוור החל לפני כמעט 25 שנה. פגישתם הראשונה היתה בחוג לרכיבה על סוסים שבו השתתפו בנותיהם, שהיו אז בנות שש. גראוור כיהן באותה העת בתפקיד ניהולי בכיר בחברת ההשקעות DLJ, שנקנתה ב־2000 בידי קרדיט סוויס תמורת 11.5 מיליארד דולר.

"התחברנו, ועם הזמן התחלנו לצאת יחד לחופשות והמשכנו לשמור על קשר, כל אחד בדרכו העצמאית", מספר גראוור. לדבריו, רק לאחר כמה שנים, ב־1996, ביקש ממנו בלומברג להצטרף לדירקטוריון החברה. " את החודש שנותר לי לפני הכניסה לתפקיד ניצלתי לחופשה שבמהלכה קראתי את הספר 'Bloomberg By Bloomberg' (אוטוביוגרפיה שכתב מייקל בלומברג - א"ר) במטרה להכיר את צורת הניהול שלו טוב יותר. בהמשך הקפדתי ללכת בדרך שהוא התווה".

בחג המולד של 2001, חמש שנים לאחר שהחל את דרכו בחברה, הגיע תורו של גראוור לרשת את מקומו של בלומברג בראש הפירמידה, כאשר מייקל בלומברג, שהחליט להתמודד על רשות עיריית ניו יורק, ביקש ממנו להחליף אותו כיו"ר החברה. "נכנסתי לתפקיד במרץ 2002 ולא היה לי מושג למה לצפות. מייקל הוא הבוס שלי ואחד מחבריי הטובים ביותר, הוא האמין שאמשיך את החזון שלו ואנהל את בלומברג ברוח שלו ובאותה המקצועיות. הוא נתן לי צ'ק פתוח וסמך עליי לחלוטין. בהתחלה חששנו שהידידות תעמוד בסיכון לנוכח הקרבה המקצועית, אולם זה לא קרה".

מה היה הדבר הראשון שעשית לאחר הכניסה לתפקיד?
"ערכתי רשימה מסודרת לפי חשיבות של כל הצעדים שעליי לעשות עם הכניסה לתפקיד".

מה היה הפריט הראשון ברשימה?
"אני כבר לא זוכר, אבל אני עדיין נושא אותה איתי".

"זרימת מידע דמוקרטית"

כאמור, זהו הביקור השני של גראוור בישראל. הביקור הראשון שלו התקיים רק לפני שנתיים. "אנו פועלים כבר 25 שנה והעסקים שלנו צמחו בישראל בקצב מהיר מאוד של 15% בשנה", הסביר גראוור. לדבריו, "מדובר בקצב צמיחה גבוה מאוד בהשוואה למדינות אחרות".

בלומברג מספקת ללקוחותיה את המידע הפיננסי דרך טרמינל ייחודי, על ידי עשרות אלפי פקודות ונתונים על העולם הפיננסי הגלובלי. הטרמינלים השונים מקושרים זה עם זה באמצעות רשת פנימית עצמאית ואמינה, ומאפשרים לבלומברג לספק את המידע ללקוחותיה על גבי כמה פלטפורמות שונות, כגון טרמינלים, אינטרנט, אפליקציות טאבלט וסלולר, ערוץ טלוויזיה ייעודי, רדיו, ומגזינים כתובים כמו "בלומברג ביזנסוויק".

כיו"ר אימפריית תקשורת, אתה חושב שהעיתונות המקוונת תחסל את העיתונות הכתובה?
"אנסה לענות על השאלה הזו בדרך אחרת. לא באמת משנה לי באיזו דרך הלקוח צורך את המידע שאנחנו מספקים לו. חשוב לנו שהמידע יופיע בצורה המתאימה לפלטפורמה שבאמצעותה הוא נחשף אלינו. המטרה שלנו כארגון היא להיות ספק החדשות המשפיע ביותר על התעשייה הפיננסית הגלובלית, כך שלא משנה לי באמצעות איזה מדיום אנחנו עושים את זה".

הפעילות שלכם שינתה את ההיסטוריה?
"העמדה שבה אני נמצא כיום מאפשרת לי נגישות לכל מי שאני רק רוצה לפגוש בעולם, אבל ההתנהלות התאגידית שלנו דוגלת בענווה. זה יהיה קצת יהיר לומר ששינינו את ההיסטוריה. אני יכול לומר שהפכנו את תהליך עשיית העסקים בעולם ליעיל יותר ופשוט יותר. מילת המפתח בתרומתנו היא 'שקיפות': עזרנו לשווקים בעולם להיפתח זה לזה בכך שהנגשנו לכולם מידע שפעם לא היה זמין. זו התרומה שלנו להיסטוריה הכלכלית. אנחנו לא מפחדים ללכת עד הסוף, במיוחד בנושא השקיפות".

אחד המקרים הבולטים שבהם בלומברג "הלכה עד הסוף" היה בסוף 2008, אז טענה הסוכנות כי הבנק האמריקאי המרכזי לא סיפק לציבור מספיק מידע לגבי הבנקים שקיבלו מהמדינה חילוץ במסגרת תוכנית החילוץ הממשלתית, ה־TARP. "ישבתי עם מאט ווינקלר, ראש דסק החדשות, ודניאל דוקטורוף, מנכ"ל בלומברג, והחלטנו שצריך להגיש תביעה נגד הבנק שיפרסם את גודלו האמיתי של החילוץ", מספר גראוור.

במשך יותר משנתיים נאבק הבנק האמריקאי המרכזי בתביעת בלומברג. התביעה הגיעה עד לבית המשפט העליון בארה"ב, שהחליט לקבל אותה והורה להעביר לבלומברג את המסמכים. "ידענו שזה יגיע לבית המשפט העליון, והיינו משוכנעים בתמיכתו. לקחנו את 30 אלף העמודים שהועברו אלינו והפכנו אותם לחומר קריא ונגיש למשתמשים שלנו. המידע היה מדהים. כל זאת בחסות חופש הביטוי והדרישה לשקיפות".

מה דעתך על תנועת המחאה Occupy Wall Street?
"לאזרחים בארה"ב יש זכות חוקית להתאגד ולהביע את דעתם. אני לא בטוח שהתנועה הזו תשיג את מה שהיא רוצה, אבל לפחות היא מאפשרת לחבריה לשחרר קיטור".

מהי המורשת שבלומברג משאירה אחריה לעולם הפיננסי?
"קמנו על בסיס הרעיון להכניס שקיפות לתוך העולם האטום ולהפוך את זרימת המידע בעולם הפיננסי לדמוקרטית, והצלחנו להשיג את המטרה הזו. למה אני מתכוון?המידע שאתם רואים בישראל זה בדיוק מה שרואה משתמש בסאו פאולו, יוהנסבורג או סינגפור, וזה בדיוק אותו המידע שגם לי יש גישה אליו. אין מישהו עם יותר נגישות מהאחר. יש מעט מאוד גופים בעולם שמסוגלים לספק מידע רב כל כך ביעילות כזו, וזו מורשתנו הייחודית".