פוליטיקה בלי פרצופים: כך פייסבוק וגוגל קובעות לעצמן את חוקי הצנזורה

תכנים המכילים הסתה או גזענות מפנים זרקור אל מדיניות והליך הפיקוח של הרשתות החברתיות. התגובה הרשמית היא חוסר סבלנות לתוכני שנאה והסתה, אך בפועל הרשתות לא ממהרות להסיר תכנים ומעלות תהייה בנוגע למניעים הנסתרים שלהן

לא מעט פוסטים אלימים, גזעניים או מסיתים שמפרסמים הן גורמים ישראלים והן גורמים פלסטיניים אינם מוסרים מפייסבוק או מיוטיוב כאשר מדווחים עליהם, ובימים אלו של טרור ואלימות, כשהשיח ברשתות החברתיות מבעבע באמוציות ופעמים רבות גולש לתכנים קיצוניים - החל מתיעוד גרפי של פיגועים וחיסול מחבלים, דרך קריאות לרצח או לגירוש אנשים ששייכים לקבוצה אתנית או פוליטית מסוימת - מקבלת סוגיית הצנזורה של הרשתות החברתיות זרקור מיוחד.
רה"מ בנימין נתניהו, משרד החוץ הישראלי ואף גורמי אופוזיציה, קשרו בימים האחרונים בין "ההסתה הפלסטינית ברשתות החברתיות", בעיקר סביב נושא הר הבית, ובין מתקפת הפיגועים, והאשימו את הרשות הפלסטינית ואת אבו מאזן בארגון וליבוי ההפצה של מידע מסית ומסולף במדיה החדשה, ואף פנו לפייסבוק ולגוגל בדרישה להדק את הצנזורה על תכנים מסוג זה.
במקרה של גוגל, המפעילה את יוטיוב, חלק מהלחצים פעלו, והחברה הסירה מהאתר כמה סרטונים בעייתיים כגון הקליפ "אנחנו חיילים של אלוהים" שמפיץ החמאס או סרטון אנימציה שהציג את רצח בני הזוג הנקין ולעג לקורבנות הפיגועים, ואף סגרה את אחד מערוצי היוטיוב שהארגון מפעיל.
במקרה של פייסבוק, למרות המדיניות הרשמית של חוסר סובלנות לתכני שנאה, הסתה וגזענות, פעמים רבות דיווחים על תוכן שנראה פוגעני במובהק אינם מועילים.

מארק צוקרברג. תהליך הפיקוח לוט בערפל . צילום: בלומברג כך למשל במקרה של עמוד הפייסבוק של "הצל", הראפר יואב אליאסי, שבו מתפרסמים על בסיס יומי פוסטים אלימים שכוללים השתלחויות מילוליות באנשי שמאל וערבים לצד אלימות גרפית ומספר רב של תגובות בעלות אופי אלים וגזעני. אמנם ביום חמישי האחרון הודה אליאסי שפייסבוק סגרה את דף הפרופיל האישי שלו אבל במקביל, דף המעריצים שלו, הפופולרי הרבה יותר, ממשיך לשמש במה לתכנים אלימים.
מקרה אחר הוא דף הפייסבוק של הבלוגר והפובליציסט הלל גרשוני שפירסם בימים האחרונים סטטוס על המחבל בן ה־13 שאושפז בבית החולים ובו כתב בנימה ספק הומוריסטית: "כל הכבוד לאתר 0404 על צילום תמונת המחבל החי. אבל מה זו הרשלנות הזו לפרסם את התמונה בלי מספר החדר והשעות שבהן השוטר יוצא לשירותים?".
עריפות, פליטים וגופות
לא רק בארץ מזגזגות הרשתות החברתיות בנסיון לקבוע אילו תכנים לצנזר ואילו לא. בעולם גועשת הרשת לאחרונה סביב דעאש. לצד סרטונים ותמונות של עריפות ראשים ומעשי זוועה אחרים שפייסבוק מצנזרת בעקבות הביקורת הציבורית, הופעלה הצנזורה גם במקרים פחות מוצדקים, כמו במקרה של שדרן הרדיו האמריקאי הימני אלכס ג'ונס, שחשבונו נחסם לאחר שפרסם פוסט קידום לתוכנית שלו שכלל תמונה תמימה למדי של מחבל דעאש.
כמו כן, על רקע הדיון הציבורי המתעצם בגרמניה סביב שאלת קליטת הפליטים הסורים, החלה פייסבוק לפני חודש בניטור הדוק יותר של פוסטים החשודים בהסתה לגזענות ואף הודיעה כי היא שוקלת להפעיל בחלק מהמקרים פיקוח גם ללא צורך בדיווח מצד משתמשים, בניגוד למדיניות הכללית שלה.
מלבד השאלה מהי בעצם מדיניותה של פייסבוק, המקרים הללו מעלים שאלות נוספות כמו כיצד פועל תהליך הפיקוח על תכנים קיצוניים או איפה עובר הגבול בין דעה פוליטית לגיטימית לגזענות או הסתה לאלימות ומתי גובר חופש הביטוי על דרישת החוק להימנע ממתן במה לתכנים מהסוג האחרון.
תגובת פייסבוק
מפייסבוק נמסר: "אין מקום בפייסבוק לתוכן המעודד אלימות, איומים ישירים, טרור או שנאה. כל הדיווחים נבדקים על ידי צוותים שהוכשרו לכך".
"בשבועות האחרונים ראינו עלייה ניכרת בדיווחים על תכנים הקשורים לאירועים בישראל, ויש מקרים נדירים שבהם הצוותים שלנו לא מקבלים החלטה נכונה. כשזה קורה, אנו פועלים במהירות כדי לשחזר או להסיר תוכן בהתאם. בדרך כלל אנחנו מקבלים את ההחלטה הנכונה, וכשלא, אנחנו מתנצלים".