רה"מ הסקוטי המתפטר לא מוותר: "זה רק עניין של זמן עד שנהפוך לעצמאים"

"עבור חלק מהאנשים זה כמו תהליך של אבל", אמרה ל"כלכליסט" חברת מחנה ה"לא" שהשתתפה היום בעצרת פיוס של תומכי ומתנגדי עצמאות לסקוטלנד בקתדרלה באדינבורו. עכשיו ממתינים הסקוטים שבריטניה תקיים את הבטחותיה לרפורמה

יציאת מצרים. זה הסיפור התנ"כי שבו משתמשים בסקוטלנד כדי לתאר את מה שחווה המדינה. היום בצהריים התקיימה בקתדרלת סיינט ג'יילס, הקתדרלה המרשימה ביותר בסקוטלנד, תפילה משותפת, תפילה של פיוס.
חבר הפרלמנט הבריטי דאגלס אלכסנדר הקריא קטע מסיפור יציאת מצרים. התקופה שאחרי משאל העם בסקוטלנד, אמרו בקתדרלה, היא יציאת מצרים שלנו. כמו המסע אל הארץ המובטחת, גם היא תהיה קשה, מאתגרת וארוכה יותר ממה שחשבו.
תפילה משותפת כאלף בני אדם ממחנה ה"כן" וממחנה ה"לא" - תומכי ומתנגדי עצמאות לסקוטלנד - הגיעו לתפילה משותפת. התפילה, כפי שהסבירו אנשי הקתדרלה, נועדה לשקף "ערכים משותפים ומטרה משותפת", לגשר על הפערים ולמצוא הרמוניה בין המחנות. המשימה האחרונה קשה במיוחד, כיוון שהחזונות של המחנות שונים כל כך.
גורדון בראון. הציל את מחנה הלא . צילום: אימג'בנק, Gettyimages "עבור חלק מהאנשים זה כמו תהליך של אבל", הסבירה ל"כלכליסט" מורין תומפסון, תושבת אדינבורו שהצביעה "לא" במשאל העם והגיעה לקתדרלה עם אחותה, שהצביעה בעד העצמאות. "אני מכבדת את ההחלטה שלה", היא אומרת, "אנחנו יכולים לשבת בקלות יחד. החלומות שהיו לתומכים בעצמאות נמוגו וחייבים לכבד את זה. אין שום דבר רע בלחלום חלומות, אבל חייבים להשלים עם התוצאה. אני לא מבקרת בכנסייה בדרך כלל, אבל היום היה לי חשוב להגיע. בעצמי התלבטתי הרבה זמן מה להצביע. אהבתי את הטיעונים של שני המחנות, וזו היתה החלטה קשה".
. לעומת אלכסנדר ממחנה ה"לא", ג'ון סוויני, חבר הפרלמנט הסקוטי ממחנה ה"כן", הקריא קטע מהברית החדשה. לאחר מכן הדליקו נציגים של המפלגות הפוליטיות הגדולות להבה משותפת. הכומר, ג'ון צ'למברס, אמר שחלק מהתפקיד של הכנסייה הוא לעודד פיוס בעם. "עיני העולם נשואות לסקוטלנד, והן צריכות לראות שאנחנו מתנהגים באחריות, בהגינות ובבגרות", ציין. "מה שבחרנו ביום אחד אינו מגדיר אותנו. עבודה משותפת כדי לקיים את מה שהוחלט בהליך דמוקרטי - זה מה שיגדיר אותנו". המוזיקה היפהפייה של האורגן והמקהלה, שמתנגנת בין קטעי הדיבור, עוזרת לרכך את לבם של המשתתפים. הנוכחות בקתדרלה גדולה בהרבה מאשר בימי ראשון רגילים.
בזמן שבקתדרלה מתמקדים בפיוס, בשאר סקוטלנד עסוקים בלוודא שההבטחות של ראשי המפלגות הגדולות בבריטניה טרם משאל העם אכן יקוימו. למאמץ הזה נרתם ראש ממשלת בריטניה לשעבר גורדון בראון. בראון הפעיל בימים האחרונים של הקמפיין את כל כובד משקלו כדי להציל את מחנה ה"לא" וכנראה הצליח להחזיר הרבה מצביעים. "מנהיגי המפלגות הגדולות בבריטניה הם האנשים שהבטיחו הבטחות, והם לא הולכים להפוך למפרי הבטחות", אמר שלשום בראון, "אני, כמבטיח הבטחות, אוודא שהן גם יקוימו".
ספר לבן יפורסם בנובמבר ממשלת בריטניה צפויה לפרסם ספר לבן שיציג את הרפורמה בנובמבר ולחשוף טיוטה שלה בינואר. יישום הרפורמה הפך בינתיים למאבק פוליטי בין ראש הממשלה דיוויד קמרון ליו"ר האופוזיציה אד מיליבנד. קמרון מעוניין באותה הנשימה להעביר חקיקה שתמנע מחברי פרלמנט סקוטים להצביע על עניינים הנוגעים לאנגליה, ומיליבנד, שרוב חברי הפרלמנט הסקוטים מגיעים ממפלגתו, מתנגד לכך.
גלזגו, סקוטלנד. הפגנה של תומכי העצמאות . צילום: אי פי איי ראש המפלגה הלאומית הסקוטית (SNP) אלכס סלמונד, שהנהיג את מחנה ה"כן" והודיע שיתפטר מתפקידו בעקבות ההפסד, טעןהיום שהפוליטיקאים רימו את מצביעי ה"לא".
"אנשי ה'לא' הולכו שולל" "ראש הממשלה רוצה לחבר בין שינוי בסקוטלנד לשינוי באנגליה. הוא רוצה לעשות את זה כיוון שחברי הפרלמנט שיושבים בספסלים האחוריים מקשים עליו ומצויים תחת לחץ של יוקיפ", אמר סלמונד בראיון ל־BBC בהתייחסו לשמרנים הקיצוניים. "מפלגת הלייבור מפחדת מכל שינוי באנגליה, משום שהוא ישאיר אותה ללא רוב בפרלמנט בעניינים אנגליים. אני חושב שההתחייבות היא משהו שבושל מתוך ייאוש בימים האחרונים של הקמפיין, וכל הסקוטים מבינים את זה עכשיו. בקמפיין ה'כן' לא מופתעים. האנשים ששוכנעו להצביע נגד הם שהולכו שולל, הונו ורומו". בראיון אחר, לרשת סקיי, אמר סלמונד שהפיכתה של סקוטלנד לעצמאית היא רק עניין של זמן ו"הכתובת נמצאת על הקיר", משום שרוב המצביעים בני 55 ומעלה הצביעו בעד עצמאות.
שד משאל העם יצא מהבקבוק
מחנה הבדלנים בסקוטלנד, שהפסיד במשאל העם, עשוי למצוא נחמה בצד השני של האוקיינוס האטלנטי, במחוז קוויבק שבקנדה. תנועות לאומיות במחוז שבו מרוכזים רוב דוברי הצרפתית של קנדה מנסות להיפרד מיתר המדינה מאז המאה ה־19. בשנות השבעים של המאה שעברה נבחרה לראשונה ממשלה בדלנית במחוז שהביא לקיומו של משאל העם הראשון על עצמאות ב־1980. המשאל הזה אמנם הסתיים בתבוסה עבור הבדלנים - רק 40% מהתושבים הצביעו בעד עצמאות - אך הוא גם סימן את הפיכת המפלגה הלאומית הקוויבקית, ה־PQ, לכוח הדומיננטי בפוליטיקה המקומית. במשאל הבא והאחרון שנערך עד עתה, ב־1995, שיעור המצביעים בעד עצמאות למחוז עמד על 49.4%.

גם לסקוטים ברור שחרף ההפסד בקלפיות, שד משאל העם ייצא מהבקבוק ולא יהיה ניתן להחזירו לשם בשנים הקרובות. אלא שההבטחות של בריטניה להעביר סמכויות מלונדון לאדינבורו נועדו בדיוק למטרה זו. בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" אמר דניאל טורפ, פרופסור למשפטים באוניברסיטת מונטריאול ולשעבר יועץ משפטי ל־PQ, כי "אם בריטניה לא תעמוד בהבטחות שלה, הסקוטים תמיד יוכלו לשלוף את נשק משאל העם".
המקרה של קוויבק גם מלמד ששימוש במשאל עם על עצמאות כאמצעי לחץ פוליטי עלול להתברר כחרב פיפיות. מאז שנות השבעים נע מרכז הכובד הכלכלי של קנדה מקוויבק אל עבר המחוזות דוברי האנגלית.לפי מחקר שנערך באוניברסיטת מונטריאול ופורסם השנה, ההפסדים שנגרמו לכלכלה הקוויבקית בשל הפעילות הבדלנית מוערכים ב־500 מיליון דולר קנדי (456.4 מיליון דולר ארה"ב).