שכר מבקר המדינה יישאר מחוץ לביקורת

ניסיון נוסף של האוצר להתערב בקביעת שכרם ותנאי העסקתם של עובדי מבקר המדינה נבלם בשבוע שעבר בידי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. זאת, לפי חוות דעת של מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. בתמצית, קובעת חוות
הדעת שקביעת שכר עובדי המבקר בידי המבקר אינה מעוגנת אמנם בחוק, אך ניתן לבססה משפטית על המסורת ובעיקר על התכלית - הצורך בשמירת עצמאות ואי־התלות של מוסד המבקר מול האוצר והממשלה.
שכרם של עובדי מבקר המדינה הוא מהגבוה במגזר הציבורי. השכר הממוצע ברוטו של עובד במשרד מבקר המדינה ב־2011 היה 22,202 שקל בחודש, ועלות ההעסקה הממוצעת לעובד הסתכמה ב־27,475 שקל. לשם השוואה, השכר הממוצע של עובד מדינה עמד באותה תקופה על 14,026 שקל בחודש - פער של כ־60%. כמו כן, כ־70 מעובדי המבקר משתכרים יותר מ־35 אלף שקל.
הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי אמסלם . הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי אמסלם, טען בפנייה ליועץ המשפטי מחודש יוני כי ללא מעורבותו, נוצרו במשרד המבקר רמות שכר גבוהות מהמקובל והעניין משליך על קבוצות אחרות במגזר הציבורי. בעניין זה הועברה ליועץ המשפטי פנייה דומה של ח"כ אורית סטרוק מהבית היהודי שהרחיבה את התהייה גם לגבי עצמאות השכר של עובדי הכנסת ונשיא המדינה. כך, למשל, בשנים 2004–2013 צמח תקציב בית הנשיא בלא פחות מ־67%. בשנת 2004 הוא עמד על 24.2 מיליון שקל, בעוד שב־2013 הוא עמד כבר על 43.6 מיליון שקל. באותה תקופה נוספו גם 17 תקנים נוספים לעובדים – מ־51 ב־2004 ל־68 ב־2013.
אלא שחוות הדעת הנוכחית, החתומה ביד המשנה ליועץ עו"ד אורית קורן, מתמקדת רק בעובדי מבקר המדינה. לטענת היועמ"ש, דרוש לו עוד זמן כדי לבחון את השאלה לגבי עובדי הכנסת ונשיא המדינה.
נקודת המוצא במחלוקת המשפטית היא סעיף 22 לחוק מבקר המדינה שקובע כי "עובדי משרד המבקר דינם כדין שאר עובדי המדינה...".
בהמשך, קובע הסעיף שלגבי פיטורים וקבלת הוראות, הסמכות היא של מבקר המדינה בלבד. כלומר, המחוקק מצא לנכון לקבוע סמכות בלעדית לפיטורים, אבל לא לגבי קביעת שכר. חוות הדעת מתפלפלת ומתמרנת סביב שתי המילים "דינם כדין" ומציעה פרשנויות לכאן ולכאן.
כך, מוצגת בה פרשנות שתומכת בעמדת הממונה: "זהות בין עובדי המבקר לעובדי מדינה אחרים, וזאת לגבי כל עניין שלא הוסדר לגביו באופן מפורש הסדר אחר בחקיקה".
כלומר, כשהמחוקק רצה להעניק סמכויות למבקר, למשל בענייני העסקה ופיטורים, הוא קבע אותן במפורש.
אלא שחוות הדעת תומכת בסופו של דבר בעמדת ובסמכות המבקר לקבוע את שכר העובדים הכפופים לו באישור ועדת הכספים של הכנסת.