אדריכלות הומנית: הפן האנושי של הבנייה הירוקה

לא צריך לגור בסוכה כדי להיות ידידותי לסביבה: הכירו את האדריכלות ההומנית, שבודקת קודם כל מה מתאים לכם

האדריכלות הירוקה, האקולוגית, מתחשבת בסביבה. הדגשים, מוכרים וברורים מאליהם כמעט, וכוללים הקפדה על מיעוט בזיהום האוויר, על שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, על חסכון באנרגיה וכדומה.

ומה בדבר האדם? זה שחי סביב המבנה או אפילו בתוכו? הסביבה כוללת לא רק את הסביבה הפיזית, כי אם גם את האנשים המקיימים את המבנה. אדריכלות הומנית היא זו שלוקחת בחשבון את צרכי הפרט, ושואלת "מה מתאים לך?".

טלי דגן, אדריכלית, ממשרד 'טלי דגן דפנה שביט אדריכליות' מסבירה כי אדריכלות הומנית היא אספקט נוסף של הבניה הירוקה, כשמשמעותה היא אדריכלות אישית, המתייחסת להיבט החברתי.

על פי המודל ההומני, האדריכלות צריכה להתאים עצמה לאדם, לסביבתו, לתרבותו, למקום בו הוא חי, לרצונותיו ואף חלומותיו. "בעבודתנו אנו שמות דגש רב על ההתאמה הספציפית של המבנה ללקוח, על מנת שירגיש בו הכי טוב שאפשר. ישנם טרנדים באדריכלות שמעניקים חשיבות רבה למידת הרושם שהבניין יותיר על האדם, המשתמש והמתבונן, כמו גם על התמונה המצולמת במגזין זה או אחר, ופחות חשיבות להתאמת המבנה לסביבה ולאדם".

לא רק ירוק

על פי דגן, הגישה הירוקה לבדה, כבר אינה מספקת. "הבניה הירוקה, מלבד התכנון הנכון, מדברת על שיתוף הציבור בזמן תהליך הבניה, לדוגמה בעת תכנון שכונת מגורים. בתכנון שכזה, יש לשמוע מה אנשי השכונה חושבים, מהם רוצים ומבקשים. זהו תהליך קשה אמנם ליישום, אך אידיאלי מבחינת ההתאמה לצרכים. בתכנון אישי יש צורך בלמידה מעמיקה אודות האדם עבורו מתכננים ובונים את המבנה. למידה שכזו תכלול את אופיים של האנשים, תרבותם וכדומה, כשהאנשים עצמם לוקחים חלק פעיל בתכנון".

"לשם תכנון שכונה ביישוב ערבי, על הר גלילי, נדרשנו ללמידה מעמיקה", מתארת דגן. "ראשית, אודות הבניה הערבית המסורתית ותמורות שחלו בה עד היום. במקביל, תשאול ובדיקה של רוח אנשי השכונה, באשר לשאלה כיצד הם היו רוצים לראות את המבנים החדשים. על כל התהליך שבוחן את הקרקע והסביבה הפיזית, ישנה התייחסות לציבור, לתרבותו, מאפייניו ורצונותיו. פעמים רבות נתקלים במבנים שאינם תואמים את סביבתם, שנלקחים בעקרונות בנייה שזרים לתרבות המקומית, זו לדעתי איננה בניה נכונה והומאנית"

התאמה אישית ללקוח עסקי תכלול תחקיר אודות רוח החברה, מטרותיה בעיצוב, המסרים שהיא מעוניינת להעביר ללקוחות וכדומה. לדוגמה משרדי חברת 'רויטרס' בישראל, אשר בחרו לשדר אמינות ובטחון מחד, וחדשנות מאידך. "לכן, עיצוב האזור הציבורי נעשה באמצעים מודרניים וכולל קיר היסטורי, עליו גלריית תמונות מזמנים ותקופות שונות, המאפיינות את חברת רויטרס. בנוסף, ההתאמה האישית לקחה חלק בפרטים כגון התאמת ידית דלת הכניסה לעיצוב הלוגו של החברה".

להסיר את הגדרות

"היבט נוסף של האדריכלות ההומנית בוחן מה הבניין מעניק לסביבה, לא רק כפתרון של מבנה או בית העומד בפני עצמו, אלא מה הוא מקרין לסביבה, כיצד הוא משתלב בתוכה ואף כיצד הוא יכול לתרום לה".

דוגמה לכך ניתן למצוא בפרויקט שכלל תכנון והקמת מבנה ציבורי של קופת חולים בלב שכונת מגורים. דגן מספרת שהמבנה החדשני כלל שני אספקטים של האדריכלות ההומנית: "האחד, סביב המבנה לא תוכננו והוצבו גדרות, כך שהוא הפך לחלק אינטגרלי מהנוף, כמו כן, נבנו סביבו כיכר וגינה, המשרתים הן את באי המרפאה והן את תושבי השכונה. אם כן, המבנה אינו עומד בפני עצמו, אלא בעל ערך מוסף לשכונה. דוגמה אחרת היא מרכז תרבות, שבשל מיקומו על גבי הר, תוכנן להשתלב בנוף המקומי תוך שהוא שולח זרועות של טרסות עשויות אבן, המגדירות את חלל החוץ. זהו לא יכול להיות מבנה ה'מוצנח' אל השטח, אלא בנוי על שכבות השטח הקיים ואף בחלקו חפור. על המבנה לשמור על הנוף בו הוא בנוי, להיות חלק ממנו ולא זר אליו".

עוד בחיים בירוק

בבנייה ההומנית, המבנה אינו עומד בפני עצמו, אלא בעל ערך מוסף לשכונה או לנוף. הוא לא יכול להיות מבנה ה'מוצנח' אל השטח, אלא בנוי על שכבות השטח הקיים.