חופי התקווה הטובה

למרות הזיהום המוסדי באילת, הרי שחופי ישראל רק משתפרים והולכים. דו"ח שנתי על מצב החופים הבלתי מוכרזים מכריז: הישראלי כבר לא כל כך מכוער

האם יש מקום לדבר על החופים בישראל מנקודת מבט אופטימית? לאחר שחופי אילת זוהמו בנוזל ביבים שחור לפני כשבועיים, ובעוד שפעם אחר פעם צפות עדויות למפגעים חופיים שונים ברחבי הארץ, המחשבה על שיפור בהתייחסות של מקבלי ההחלטות בישראל אל הנכס הטבעי החשוב ביותר של המדינה מותירה את שוחרי הגלים פסימיים פעם אחר פעם.

וזאת מבלי להזכיר את התייחסותם האדישה של אזרחי המדינה אל חופי הרחצה. ניתן להמשיל את האדישות ביחס לחופים אל התייחסתם של הנהגים אל הכבישים ברחבי הארץ ואל עמיתיהם להגה: נהיגה חסרת אחריות הופכת את הכביש ממקום ציבורי "נורמטיבי" לשטח הפקר מסוכן, וסיגריות אשר עפות מפתחי חלונות המכונית אינה תופעה נדירה. באלף אלפי הבדלות, כמו בכבישי ישראל, כך גם בחופים.

זהירות, אופטימיות

לפני פחות משבועיים הורו משרד הפנים והמשרד לאיכות הסביבה על סגירת חופי הרחצה באילת, עקב דליפות מי ביוב אל מי הים. חופי אילת, אשר ניחנו בשמורות טבע ימיות מרהיבות ומסמלים יותר מכל את מה שבכוחם של חופי ישראל להציע הן לאדם והן לחי ולצומח, פופולאריים אצל רבבות נופשים ותיירים מדי שנה. לאחר דליפת מי הביוב שזיהמה את רצועת החוף האילתית, סופגים חופי ישראל מכה נוספת, בדמותם של מי ים מזוהמים באחת מהנקודות החופיות האקולוגיות החשובות ביותר.

אך למרות אירועי אילת, ייתכן ויש מקום לסוג של אופטימיות זהירה מכיוון מעט שונה. תכנית "חוף נקי", נגזרת של שיתוף פעולה בין המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, מסיימת כיום את פעולתה זו עונת קיץ שלישית. ייעודה העיקרי הוא לבצע בדיקות דו שבועיות של מצב הניקיון בחופים הבלתי מוכרזים ברחבי הארץ, החל מראש הנקרה בצפון ועד חוף מסוף טאבה בדרום. בימים אלו הגישה תכנית "חוף נקי" את דו"ח הסופי שלה לעונה זו, המסכם את ממצאי השנה כולה.

נהריה ותל אביב אין, הרצליה אאוט

על פי הדו"ח, המתייחס לתקופה שבין ינואר לספטמבר 2007, מחצית מהרשויות המקומיות הצליחו לשמור על חופיהן הבלתי מוכרזים במצב "נקי". מדובר במדד חיובי, כאשר המדדים האחרים הם "בינוני פלוס", "בינוני מינוס" "מלוכלך" ו"מלוכלך מאד". כמו כן, למרות שחלק מהחופים נצפו במצב מלוכלך ומלוכלך מאד בשבועות מסוימים במהלך השנה, כאשר בוצע ניתוח על פי ממוצעים בהתייחס לתקופה כולה, הרי שאף ולא חוף אחד קיבל ציון מתחת ל"בינוני מינוס". אנשי "חוף נקי" רואים בכך הישג ומצביעים על קיומה האפשרי של מגמת שיפור במאמצי הרשויות לדאוג לניקיון החופים.

כמו כן, יתכן וחל שינוי בהתייחסות הציבור לחוף, ובהפנמת מודעות לערכו של המשאב החופי, אשר זורם לנו לאט מבין האצבעות. הרשויות שהשכילו לשמור על החופים הבלתי מוכרזים בתחומם נקיים בשנת 2007 הנם נהריה, מטה אשר ומועצת חוף הכרמל בצפון, נתניה, בת ים ותל אביב במרכז, ואשקלון ואילת בדרום. לעומתם, לרשויות כגון גן רווה, הרצליה, עמק חפר וג'אסר אזרקה יש עוד במה להשתפר, אם כי גם במקומות אלו המצב יכול היה להיות הרבה יותר גרוע.

רני עמיר, ראש תוכנית "חוף נקי", סיכם את השנה ואמר כי, "לקראת סיום השנה השלישית של תוכנית 'חוף נקי', ניתן לומר כי חל שיפור משמעותי ברמת הניקיון ברובם של החופים הבלתי מוכרזים בארץ. אנו רוצים להאמין כי הציבור החל להפנים את המסר של תוכנית 'חוף נקי', כי על כל אחד חלה החובה והאחריות האישית להוצאת הפסולת האישית שלו מהחוף למיכל האשפה הקרוב. כמו כן,נראה כי רוב הרשויות המקומיות לוקחות בכובד ראש את אחריותן לביצוע ניקיון שוטף גם בחופים הבלתי מוכרזים בתחומן. נעשה כל מאמץ על מנת שתוכנית "חוף נקי" תמשיך לפעול עד השגת חופים נקיים מאוד כל השנה."

העתיד, רבותיי, ירוק

תכנית "חוף נקי", המשלבת בין פעולות ניקיון בחופים, מבצעי אכיפה והסברה, ופעילות חינוכית במסגרות שונות – מוכיחה את עצמה על פי התוצאות בשטח שפורסמו בדו"ח הסיכום השנתי. יתכן והמודל האינטגרטיבי שהיא מאמצת, המשלב בין פעולות של תכנית ממוסדת, רשויות מקומיות ואזרחים, ובעיקר - העלאת המודעות לנושא החופים על סדר היום באמצעי התקשור, מתאים במיוחד לפתרון משברים אקולוגים מסוגים שונים בישראל, לרבות מפגעים חופיים נפוצים. לא חסרים נושאים בוערים לטיפול: שפיכת פסולת ובוצה לים, גידור בלתי חוקי של חופים, נהיגת ג'יפים בחופים ובנייה בלתי חוקי על החוף מרכיבים רשימה חלקית.

במידה ונרצה להביט אל עתיד חופי ישראל בעין אופטימית, הרי שנוכל לעשות זאת ולו בזכות הידיעה שרבבות אנשים עושים מעל ומעבר, במסגרת ארגונים ועמותות שונות וגם באופן פרטני, על מנת להבטיח שחופי ישראל ימשיכו להתקיים כמשאב בריא ובר קיימא. אם נלך צעד אחד קדימה, נוכל להתנחם בעובדה שברגע שתוסב מודעותם של רוב תושבי ישראל לפגיעותו של הנכס המופלא שמסתובב להם מתחת לכפכפי האצבע - באילת, סביב ימת כנרת ולאורך גבולה המערבי של המדינה – חצי המלאכה כבר הושלמה. ואם יש משהו שספרי ההיסטוריה רוויים בו – הרי זה שינוי במודעותם של אזרחים, עמים, בני אדם - כלפי האתגרים העומדים מולם.