מה הופך את קרואטיה לפייבוריטית הגדולה בבית הישראלי?

המדינה הזו הוכרה כעצמאית על ידי האו"ם רק ב-1992. במפקד האוכלוסין האחרון ב-2009 נרשמו שם פחות מ-4.5 מיליון תושבים. בין השנים 91' ל-95' התנהלה שם מלחמת קיום מול סרביה של סלובודן מילושביץ' וכבר אז היא הוכיחה כי ההתקפה שלהם היא הטובה ביותר בבלקן. היום, שנות ה-2000, קרואטיה מיישמת את רוח הקרב על מגרש הכדורגל. ההתקפה שלה היא כבר שם דבר ואפילו ספרד, ברזיל והולנד חייבות להתכונן היטב לפני המפגשים מולה. ביוון לחוצים לקראת ההתמודדות הקרובה מול המעצמה הקטנה, וקיימות לא מעט סיבות לכך.

מעבר לספורט, יש חיים היום בקרואטיה. התיירות פורחת, הכלכלה יציבה והמחירים זולים יחסית לשוק האירופאי. מנגד, יוון קורסת כלכלית, ההמון מביע את מחאתו בדרכים-לא דרכים ואלמלא המשבר בין ישראל לטורקיה, גם התיירות הייתה בקריסה.

ב-1998 השתתפה קרואטיה במונדיאל הראשון שלה בתור מדינה עצמאית. החבורה הצנועה שהורכבה משמות כמו רוברט יארני, זבונימיר בובאן וגוראן ולאוביץ' הדהימה את העולם, שלפה את האס דאבור שוקר, חלוץ ריאל מדריד בזמנו, והגיעה עד לחצי הגמר. היה זה דור הזהב של אותה ארץ צעירה שהציבה רף גבוה כבר בבכורה שלה במפעל היוקרתי: נבחרת התקפית, משחק מהיר וכדורגל מבריק. איפה הקשר לסרביה, סלובניה ויתר הפליטות מיוגוסלביה לשעבר?

מאז ועד היום לא הצליחו לשחזר שם את ההישג, אלא שביולי 2006 החליטו בהתאחדות לעשות מהלך מתבקש ומינו את שר ההגנה של תקופת הזוהר לתפקיד מאמן הנבחרת. סלאבן ביליץ', בלם ווסטהאם ואברטון בדימוס שהצטיין באותו מונדיאל, הגיע מהנבחרת הצעירה ואיתו דווקא הכדורגל ההתקפי. תשאלו את דרור קשטן, שבמוקדמות אליפות אירופה 2008 ראה את הרשת הישראלית מתרוממת ארבע פעמים ברמת גן בדרך להפסד הבית הראשון בקדנציה (4:3). מאוחר יותר, באותו הקמפיין, ניצחה החבורה מזאגרב 2:3 את אנגליה בוומבלי והשאירה אותה מחוץ ליורו. קרואטיה סיימה בראש בית המוקדמות, כשאדוארדו דה סילבה סיים כמלך השערים (10) ומלאדן פטריץ' (7) היה סגנו. הטירוף הזה נעצר רק ברבע גמר היורו, כשבדרך גם גרמניה חטפה 2:1 מהחבורה המשובצת.

אם לא הבנתם, ועל אף פספוס העליה לגביע העולם 2010, משהו טוב עובר על הקרואטים. מחודש ספטמבר 2008 הם הפסידו רק פעמיים לאנגליה במסגרות אופ"א וממוצע השערים שלהם עומד על 2.2 למשחק בפרק הזמן הזה. לצורך השוואה, ליוון יש 1.5 מאותה התקופה. ישראל? 1.9. ותודה לשביעיה מול לוקסמבורג. יש בבלקן נבחרת קטלנית, שגדולה עלינו ברמה או שתיים. רק שלושה משחקני הסגל הנוכחי הגיעו מהליגה המקומית, כאשר היתר משחקים בהרכב הפותח במועדוני צמרת מאנגליה, איטליה וגרמניה.

ביליץ' יודע שיש לו מפרט שחקנים מצוין, שלרובם יש אהבה להבקעת שערים בלי קשר הכרחי לעמדה במגרש. איביצה אוליץ' חורר השנה רשתות בבונדסליגה והעלה את באיירן מינכן לגמר האלופות עם שלושער מול ליון. דה סילבה המתאזרח, זה שכבש שלישיה משלו ברמת גן, עזב את ארסנל לטובת הכסף של שחטאר דונייצק וחתום על 18 שערים ב-31 הופעות במדים הלאומיים. אפילו במדי קבוצתו החדשה כבר יש לו שני כיבושים. פטריץ' מהמבורג נמצא גם הוא בכושר מצוין, ואם ביליץ' יפתח עם שלושתם בחוד מול יוון, אף אחד לא ייפול מהכיסא. לא סיימנו. איבן רקיטיץ', שאו-טו-טו יפגוש גם את הפועל תל אביב במדי שאלקה, יודע להבקיע, לבשל ולעשות צרות מהקישור. לכל אלה מתווספים ודראן צ'ורלוקה (טוטנהאם) ודניאל פראניץ' (באיירן מינכן), מהמגביהים הטובים ביבשת. ולא שכחנו את דאריו סרנה, ניקו קראנצ'אר, לוקה מודריץ', והנה לכם נבחרת שיכולה להשתייך בקלות לטופ האירופאי. לפחות בחלק הקדמי, הגנה זו מילה גסה בזאגרב.

עם כל הכבוד לזכייה ביורו 2004, ליוון יש עסק עם מקצוענים אמיתיים. המאמן הוא המפתח לכל הסיפור הזה. צבא מסודר של חיילים וגנרל על הקווים. "אני רוצה התחלה מושלמת", אמר ביליץ', לפני ששחקניו עלו לדשא בריגה, שם פגשו את לטביה שלא הפסידה בבית חמישה משחקים ברצף. 0:3 קליל סיים את הסדרה, ומה היה למאמן להגיד לאחר מכן? "כשאמרתי התחלה מושלמת התכוונתי ל-6 נקודות. חייבים לנצח גם את יוון". כך הוא נוהג מאז שהגיע לנבחרת, כמו קצין אמיתי. להתחיל לרוץ הכי מהר שאפשר, ולאט-לאט להגביר את הקצב.

חייבים להודות שלא מדובר בנבחרת אטרקטיבית עם שמות עולמיים כמו כריסטיאנו רונאלדו או סטיבן ג'רארד, וכאן בדיוק הבעיה של היריבות. היעילות של שחקני קרואטיה היא המפתח של כל הסיפור הזה. השמות שהוזכרו, פרט לברזילאי-קרואטי, הם לא כוכבים בלתי מעורערים בקבוצותיהם, אבל תפוקה יש להם. זהו קומץ שחקנים שבונים מולו ציפיות וחושבים ששלוש הנקודות אפשריות. זה לא המצב. פרננדז יפגוש את ביליץ' ברמת גן ב-9 באוקטובר. הוא יכול לחלום על תיקו, גם אנחנו. לקחת נקודה מקרואטיה כיום זהו הישג, במיוחד אם אתה שחקן ישראלי או יווני. דבר אחד בטוח: שערים הם יבקיעו, נקווה שלא הרבה.