הגיע שלב ההוכחות

הזדמנות חייו >>>

אחרי שלושה משחקים של מבוכה, כולל רביעייה מבישה אלקורקון מהליגה השלישית בגביע, חזרה ריאל מדריד לנצח. ה-0:2 על חטאפה שיחרר הרבה לחץ, אבל איש אחד עדיין נותר עדיין עם פער בין עמודת הציפיות לזו של הקבלות – קאקה. הברזילאי, נראה בריאל כשחקן מובל ולא מוביל, כזה שחוגג כשהקבוצה רצה וכובשת, ונעלם כשהקבוצה מגמגמת. קאקה לא בהכרח אמור להיבחן במספרים יבשים אלא בהשפעה על הקבוצה, כך היה גם במילאן ובנבחרת ברזיל. אלא שאת שלושת השערים ב-9 המשחקים בהם פתח בהרכב, הוא כבש במשחקים בהם הבלאנקוס כבשו רביעיות וחמישיות. לא מה שציפו משחקן עם תווית של 67 מיליון יורו, ועוד בהעדרו של כריסטיאנו רונאלדו. צחוק הגורל סידר לקאקה נסיעה לסן סירו ומפגש עם האקסית המיתולוגית מילאן, ועם הקהל שעדיין לא ברור איך יגיב לעזיבתו. יש שיראו במשחק הקרוב מעין סיוט עבור מי שהיה הנשמה של הרוסונרי, אבל קאקה חייב להפוך אותו להזדמנות חייו. דווקא בגלל שרונאלדו תכף חוזר מהפציעה ובשל כל המטען הרגשי מסביב. האופציות ברורות: משחק טוב ומנהיגות שיחזירו לו את הביטחון ותשפר את מעמדו בהיררכית הכוכבים, או עוד משחק בינוני שיקדם אותו ברשימת הרכישות המוגזמות בהיסטוריה של המשחק.

בחזרה לימי מוריניו >>>

נכון להיום, צ'לסי נראית כמו הקבוצה הטובה באירופה. הכחולים עברו לאחרונה כמה מבחנים מנטליים לא קלים, כמו שני הפסדים ב-4 משחקים שלוו בביקורת חריפה, אבל משם הגיע רצף של ארבעה ניצחונות ומאזן שערים מפחיד של 0:17. השאלה הגדולה שמרחפת כעת מעל סטמפורד ברידג' היא האם הקבוצה של קרלו אנצ'לוטי תדמה לזו האלופה של ז'וזה מוריניו מ-2004/5. על פניו, הקווים המנחים את האיטלקי דומים מאוד לאלה של קודמו. דומיננטיות ושליטה כמעט מוחלטת במרכז השדה, ניצול מקסימלי של משחקי הבית (7 ניצחונות וספיגה אחת), משחק סבלני שרק קבוצה באמת טובה יכולה לטפח ואפילו אידיליה בחדר ההלבשה, לפחות כלפי חוץ. אחרת איך תסבירו את החשיפה של אנצ'לוטי שהוא רצה את ניקולה אנלקה כבר לפני 10 שנים, ושהוא לא היה מחליף אותו תמורת אף חלוץ אחר בעולם; או את הפסיקה החד-משמעית של פרנק למפרד לפיה דידייה דרוגבה הוא החלוץ הטוב בעולם. גם שחקנים כמו דקו וריקרדו קרבליו, שכבר היו בדרך החוצה בקיץ, פורחים. כדי לבצע את קפיצת המדרגה שתוביל את צ'לסי לתארים, היא חייבת להשיב מאפיין נוסף מתקופת מוריניו: הצגות במשחקים גדולים. בעונה ההיא, ראה רומן אברמוביץ' את הקבוצה שלו משיגה 14 נקודות מול שלוש הגדולות באנגליה. במחזור הבא צ'לסי תארח את מנצ'סטר יונייטד, והיא לא יכלה לחלום על הזדמנות טובה יותר לעשות את זה. ניצחון כחול, וצ'לסי תחזור להיות הקבוצה שכולם רודפים אחריה. בדיוק כמו ב-2004/5.

האקס פקטור של גוארדיולה >>>

בתוך כל המולת מסי-זלטן-אינייסטה-צ'אבי-הנרי בברצלונה, נשכחו שחקנים משמעותיים אחרים במערך של אלופת אירופה. סיידו קייטה כבש בשבוע האחרון 4 שערים, כולל שלושער בשישייה מול סראגוסה, שהוציאה את הבלאוגרנה מהמיני משברון שהיתה בו. בשבת באוסאסונה, בארסה שוב נראתה לא טוב ויצאה עם נקודה בודדת במשחק בו קייטה, שכבש כבר שש פעמים ב-9 משחקי ליגה, היה נקודת האור היחידה. אצל פפ גוארדיולה, משחק הקשר ממאלי בתפקיד התקפי יותר מעמדת ה"גרזן" אליה הורגל, בעיקר בגלל החזרה האיטית של אנדרס אינייסטה מפציעה. ובבארסה קוצרים את הפירות. "התפקיד שלי הוא להגן ולעזור לחברי, אבל אצל גוארדיולה למדתי מחדש איך לשחק כדורגל", אמר אחרי השלושער המפתיע. "אני חייב להחזיר למאמן על כל הביטחון שהוא החדיר בי והאמונה שאני יכול להצליח גם בתפקיד החדש". בעוד חודשיים ימלאו לקייטה 30. הוא לא מסוג השחקנים שיציתו את הדמיון או ימכרו חולצות, אבל כזה שמאמנים אוהבים לסמוך עליהם. ובקבוצה שכל מאמן ביבשת מכיר כמו את כף ידו, ומתכונן לפרק את שחקני ההתקפה שלה, אי אפשר בלי אקס פקטור כמותו.

נאפולי חוזרת >>>

זה היה שבוע הקאמבק האמיתי של נאפולי. בשני משחקים מול מילאן ויובנטוס היא התגלתה כאחת הקבוצות הכי מסקרנות באיטליה, ופעמיים תוך קאמבק מרשים שהניב 4 נקודות. נגד הרוסונרי היא חזרה מ-2:0 לשוויון בזכות שני שערים בתוספת הזמן, נגד הגברת הזקנה הפיגור בשני שערים הפך לניצחון חוץ ענק, שגרם לצ'ירו פרארה לדבר על המשחק כעל "אגרוף לפנים". אאורליו דה לאורנטיס, נשיא נאפולי, כל כך שמח אחרי הניצחון על יובה, ששיחרר הצהרה לפיה מאמן הקבוצה וולטר מזארי, שהשיג 10 נקודות בארבעה משחקים מאז מונה, "שווה עשרה ז'וזה מוריניו". דה לאורנטיס כנראה מתגעגע לימיה הגדולים של נאפולי, שבאמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת הצליחה להדהים את העולם כשרכשה את דייגו ארמאנדו מראדונה בסכום חסר תקדים דאז של 7.5 מיליון דולרים. דייגו הוליך את הקבוצה לזכייה בשתי אליפויות, גביע איטלקי וגביע אופ"א, אבל כשהחלו בעיות הסמים שלו הוא הושעה, ונאפולי נכנסה לסחרור שהסתיים בתחילת שנות האלפיים בירידה לליגה השלישית בשל חובות ענק. דה לאורנטיס, קולנוען במקצועו, רכש את המועדון והשיב אותו לפני שנתיים לליגה הראשונה, ועכשיו, עם מאמן ש"ששווה עשרה ז'וזה מוריניו", הוא חולם על מקום בין 4 הראשונות. שיהיה לו בהצלחה.