מקל הקסמים: הסיפור של סטיוארט בינגהאם

אחרי 20 שנות בינוניות, האנגלי הפך לאלוף העולם בסנוקר

תארו לכם שנבחרת שווייץ הייתה זוכה במונדיאל, שאברטון הייתה זוכה באליפות אנגליה, שמכבי נתניה בישראל, ז'לגיריס קובנה ביורוליג וניו אורלינס ב NBA? נשמע מופרך? לא סביר? אז עולם הסנוקר קם לבוקר בלתי נשכח לאחר שסטיוארט בינגהאם ניצח בגמר אליפות העולם את שון מרפי והשלים שבועיים של סנוקר חלומי וסנסציוני.


בינגהאם נחשב עד לאליפות האחרונה בשפילד כשחקן לא מרשים במיוחד. אוטוטו בן 39, שכבר 20 שנה תקוע בבינוניות בסבב העולמי ועד היום עבר רק פעם אחת בקריירה את הסיבוב השני בטורניר החשוב מכולם. ולראייה, יחס ההימורים שלו לזכייה לפני הטורניר עמד על 1:50 (פי 50), יחס חסר תקדים לזכייה לפני אליפות העולם.


סטיוארט בינגהאם הוא לא ממש דמות קולנועית לפי הספר. לא יפה תואר וגם לא חתיך צעיר עם מעריצות, אין לו כריזמה, בטח לא כמו רוני אוסליבן האגדי ויותר מכך הוא אף מטפח כרס קטנה שלא מצביעה על כוכב בפוטנציה. אבל בינגהאם סיפק לנו בשבועיים האחרונים תסריט שלא היה מבייש אף סרט הוליוודי ואם בסנוקר עסקינן, גם לא סרט בריטי איכותי.


ממעמקי הנתונים ההתחלתיים החל האנגלי את האליפות עם ניצחון קליל בסיבוב הראשון. מהסיבוב השני ועד לזכייתו הוא הדיח אך ורק אלופי עולם לשעבר. דוט בסיבוב השני עוד התקבל בהבנה. אבל ברבע הגמר הוא הדיח את השחקן שרבים חושבים שהוא הגדול בהיסטוריה, רוני אוסליבן במשחק נפלא שהימם את כולם. 9:13 מרשים העניק לו את הכרטיס לחצי הגמר שם חיכה לו עוד מפלצת בדמות טראמפ הצעיר שנחשב ככוח העולה הכי חם בסבב. את בינגהאם זה לא ממש הרשים והוא נתן פייט לכל אורך הדרך, עד למשחקון מכריע ומורט עצבים ולבסוף ניצח 16:17 באחד המשחקים הגדולים בשנים האחרונות. 

כל מה שנותר לו בשביל להשלים את התסריט הדמיוני הוא לנצח בגמר את אלוף העולם לשעבר שון מרפי. הטוב מ-35 משחקונים, משמע הראשון שמגיע ל-18 משחקונים. זה התחיל לא טוב עבור בינגהאם. פיגור 3:0 על ההתחלה ו-8:4 ולאחר 12 משחקונים הצביע על מגמה שהיום ידו של מרפי תהיה על העליונה ובינגהאם יישאר עם המחמאות – אך מרגע זה עשה סוויץ' בראש וטרף את המגרש/שולחן. ב-9 המשחקונים הבאים הוא ניצח 8 פעמים, בדרך ל-9:12 מדהים ומסלול בטור לתואר. מרפי עוד חזר ל-15:15, אך בינגהאם ניצח 3 משחקונים ברצף והשלים זכייה בלתי נתפסת באליפות העולם בסנוקר.
 
יומיים ברוטו וכמעט 10 שעות נטו של משחק הכניסו את סטיוארט בינגהאם להיכל התהילה של הסנוקר מעתה ועד עולם. אז נכון, הוא לא בדיוק יפה כמו דייויד בקהאם, לא כוכב כמו כריסטיאנו רונאלדו, לא כשרוני כמו ליאו מסי, לא מלהיב כמו לברון ג'יימס, לא פנומן כמו רוג'ר פדרר ולא מהמם את העולם כמו אוסיין בולט - אבל הוא כל מה שאנחנו אוהבים בספורט. אנדרדוג שבעבודה קשה, סבלנות אין קץ והתעלות מנטלית של שבועיים נדירים סיפק לנו סיפור שטובי התסריטאים לא יכלו לדמיין ודאג שחובבי הסנוקר יזכרו את האליפות כאחת הגדולות בהסטוריה.