הנצחון של מכבי העלים את הגעגועים לפארמר

מכבי תל אביב התחילה את שלב הטופ 16 עם ניצחון חשוב ומרשים במגרש קשה ונגד קבוצה אמביציוזית (76:84 בחוץ על ז'לגיריס קובנה). נכון שהיריבה הגיעה מהדרג הרביעי, אבל בנתה על המשחק הזה מתוך רצון להפתיע ולהשתלב במאבק על המקום השני.

המחצית הראשונה של מכבי הייתה מצוינת עם משחק קבוצתי, תרגילי משחק לקלעים וגם אחוזי קליעה טובים מטווח שלוש הנקודות. למרות משחק פושר של סופוקליס שחורציאניטיס, מכבי הצליחה לכפות את המשחק שלה כי הנדריקס עולה פנטסטי מהספסל ועושה עבודה מדהימה בהגנה, בהתקפה, בהחלטות חכמות ובהצלת כדורים אבודים לסלים מכריעים. לדעתי, הוא היה המצטיין במשחק.

הנדריקס יחד עם דווין סמית' ויוגב אוחיון הם שחקני המפתח בהגנה. הם מוכנים להקריב את עצמם בעניין ולסחוב את כל הקבוצה למשחק הגנה טוב. מכבי מנעה מהליטאים לקלוע משלוש נקודות, מנעה מהם לפתוח בהתלהבות, השקיטה את אלפי הצופים וניטרלה את יתרון הביתיות. עם הקהל היה ברור שהליטאים יחזרו קצת בחצי השני, אבל שם מכבי הצליחה עם קיצור הרוטציה ועם הסתמכות על צבירת הנקודות של קית' לנגפורד, דמונד מאלט, ליאור אליהו, דייויד בלו וכמובן הנדריקס לשמור על הפרשים קטנים ולא נתנה לז'לגיריס להוביל ולו פעם אחת עם סלים מכריעים ועם פעולות הגנה מצוינות בראשות שלישיית שומרי המפתח.

מכבי יכולה להסתכל קדימה עם בטחון כי היא השיגה ניצחון חשוב. דייוד בלאט הכין את תכנית המשחק שלו מצוין, שיתק את הגארדים הליטאים המסוכנים וכל פיק אנד רול קיבל טיפול מצוין עם עזרה גבוהה. גם אם זה עלה לפעמים בעבירות, סוני ווימס המפחיד קיבל טיפול מצוין מהגנת מכבי ועם הכניסה לדקות המכריעות בלאט צימצם את הרוטציה ונשאר עם השחקנים החמים והמנוסים שהביאו למכבי ניצחון.

כעת אפשר להסתכל על המשחק נגד ברצלונה עם בטחון. לא בזלזול, אבל עם רצון ללכת על ניצחון בית. בלו ואליהו מחלקים ביניהם את דקות המשחק מצוין וגם חסרונו של גיא פניני הפצוע לא הורגש כל כך. ג'ון שאייר שותף כבר במחצית הראשונה והראה ניצוצות טובים, מאלט הפליא בקליעות משלוש בעיקר בחצי הראשון והיום כבר לא מזכירים את ג'ורדן פארמר. זה הדבר הכי טוב מבחינת מכבי, וכך יכולים במועדון להיות מרוצים ממצב הקבוצה אחרי המשחק הזה ולהסתכל קדימה בתקווה.