במכבי עדיין לא התרגלו לעזיבת פארמר

צביקה שרף מנתח מה גרם לתבוסה במדריד ומה צריך להעשות ברגע זה

בשבת יתקיים הקלאסיקו בסנטיאגו ברנבאו בין ריאל לברצלונה. אמש נערך הקלאסיקו של הכדורגל האירופי כשמכבי תל אביב הגיעה למשחק גורלי במאבק על המקום הראשון בבית. אולם, דווקא השחקן שלא היה באולם בבירת ספרד הוא זה שהורגש הכי הרבה. ליתר דיוק, חסרונו. והכוונה היא לג'ורדן פארמר. אף אחד לא רצה ולא רוצה לדבר עליו, אך שמו ודמותו ריחפו באוויר. גם ריאל התעסקה רק בשחקן ה-NBA רודי פרננדס, שבסוף שיחק והיה חלש במיוחד (0 נקודות).


כאשר החלה השביתה ב-NBA בקיץ האחרון התיישבו חכמי הכדורסל באירופה ותהו האם יש להחתים שחקן על תקן זמני או שלא. בצורה פומבית, הפגין דייויד בלאט את התנגדותו להביא שחקני חיזוק מהליגה הטובה בעולם. ומה הייתה הטענה? אי אפשר לנהל קבוצה כאשר אחד השחקנים, מהטובים ביותר, יעזוב בשלב מסוים ובתאריך לא ידוע. בשלבים החשובים ביותר הוא לא יהיה.


מה הייתה התפנית מבחינת מכבי תל אביב? פרשת פארגו. על רקע ההצלחה המפתיעה של מכבי בשנה שעברה, בהנהלה ובצוות המקצועי היו חייבים לקבל החלטות קשות ולצרף שחקנים בהתאם. במכבי חשבו שההצלחה עם שחורציאניטיס תשוכפל גם עם תיאו פאפאלוקאס ומצד שני נערכה שיחה בין בלאט לפארמר, ולמרות הבעייתיות, הוחלט להביאו עד לסיום השביתה.


פארמר התגלה כשחקן מדהים ולאט לאט מיצב את עצמו כשחקן החשוב ביותר במועדון. אנשים החלו לפנטז ששביתת ה-NBA תימשך כל העונה ושהמזל יעמוד לצד הצהובים. ומה לגבי האפשרות שהוא יעזוב לפתע? נדחקה והודחקה. מה קרה בפועל על הפרקט? מכבי נהייתה תלויה בפארמר יותר ויותר ככל שהזמן חלף ובינתיים התחוללו תהליכי משנה. דקות המשחק של פאפאלוקאס צומצמו, קית' לנגפורד הובא מבלי שעשה הכנה לעונה ובשבועיים האחרונים נעשה ניסיון להסב אותו לתפקיד של פוינט גארד תוך רצון לנצל את כישורי האחד על אחד שלו.

בתוך כך, הליגה האדריאטית החלה לתת את אותות השחיקה שלה. דייויד בלו, גיא פניני וליאור אליהו הגיעו לדצמבר כשהם עייפים ונמצאים בכושר ירוד. ולצד אי ההסתגלות לסגנון המשחק של לנגפורד, הופיעה ירידה בולטת בתפוקה שלהם. מכבי גם מיצתה לחלוטין את הפוטנציאל של סופו, שגם כשהוא בשיא כושרו אינו יכול לרוץ יותר מעשרים וחמש דקות. השבוע הוא גם היה פצוע ולא התאמן. למרות כל זאת, סופו היה טוב בפתיחה וניצל את עזיבתו של סרג' איבקה. אבל גם הוא נשחק ובמחצית השניה זה כבר לא היה אותו סופו.


המשמעות הייתה מיידית. מכבי שיחקה בלי שני שחקני העוגן שלה ב-3 החודשים האחרונים. גם ההגנה של מכבי לא מצאה את עצמה אחרי שבשנה שעברה הלחץ וחטיפות הכדורים היו לחם חוקה שהיה גורם מכריע בהישגים ובניצחונות. הצהובים רוצים להמשיך בכך גם השנה אבל אין את אותה אינטנסיביות והצלחה. למעשה, למכבי יש כעת יותר מצבים של הגנה מול משחק על חצי מגרש. ריאל הגיעה למצב שהיא רצה למתפרצת ולהתקפות מעבר יותר ממכבי של אשתקד. כל מי שראה את המשחק אמש וכמובן את התוצאה מבין שמכבי הגיעה למשחק החשוב במדריד כשהיא במצב לא טוב בלשון המעטה.


יחד עם זאת, העונה טרם הסתיימה ומכבי כמו שאני מכיר אותה עוד תתאושש ולא תוותר, למרות שהזמן הנוכחי הוא זמן של קבלת החלטות קשות. החלטות שקשה יותר לקבל אותם תחת הפסד מאשר אחרי ניצחון. ובכן, אז מה עושים?

תחילה יש לנסות להחזיר את בלו, פניני ואליהו לכושר משחק ולבנות להם את הביטחון. כאשר הם ייכנסו לכושר, אז תהיו בטוחים שמכבי תקלע יותר מ-64 נקודות. שנית, צריך להחליט מה רוצים בהגנה כי מכבי למעשה לא משתמשת בהגנת הלחץ, אך מדמיינת שהיא לוחצת ונגררת להגנה אישית על חצי מגרש, שלא כל כך עובדת לה. אבל עם טיסה נוספת לקרואטיה ומשחק באדריאטית, מתי היא תנוח ותתאמן?
 
נקודה אחרונה למחשבה קשורה דווקא לשחקן ריאל מדריד. בשנה שעברה היה למכבי הסכם עם ג'ייסי קרול. מכבי הגיעה איתו להסדר אך לא עם קבוצתו דאז גראן קנאריה. היא ויתרה עליו ועכשיו במבט לאחור צריך לבדוק מה היה צריך לעשות טוב יותר או בצורה שונה כדי שקרול (או שחקן אחר להבא) יעמוד לרשותך ולא נגדך.