צביקה שרף על ההצגה של מכבי מול ריאל

כל אלו שהתייאשו מהיורוליג היו צריכים להיכנס אמש להיכל נוקיה. המשחק המצוין שהפגינה מכבי תל אביב נגד ריאל מדריד מצביע על הרמה הגבוהה כרגע במפעל וכמובן על הפוטנציאל הרב שיש בקבוצה של דייויד בלאט, אם כי צריך לזכור שאנחנו נמצאים רק במחזור השלישי. לצד הטלטלה שעוברת מכבי העונה בשלוש הליגות בהן היא משתתפת ובעיית שיתוף הזרים בליגת העל בארץ, שתהיה אקוטית למשך כל העונה, היא רשמה ניצחון מרשים שנתן לכל איש כדורסל טעם של עוד. ועל אחת כמה וכמה לאוהדים הצהובים. אבל קודם לכן אגע בנקודה הקשורה דווקא למשחק הקודם.

בלאט כלל את שחורציאניטיס בין 4 הזרים שלו למשחק מול ברק נתניה אחרי שחזר בו (ובצדק) מהכרזתו הקודמת על כך שסופו לא ישחק בליגה. בלאט מנסה ללמד את הסנטר היווני הענק להיגמל מהעבירות השטותיות שהוא עושה והמשחק בשני האחרון עזר לו להגיע למשחק מול ריאל בכושר טוב ועם ביטחון. דייויד תזמן בצורה מדויקת את הדקות של סופו, שנהנה ממחדל של הגנת ריאל שלא הביאה עזרה על היווני ומההפקרות של פאבלו לאסו המאמן, ששלח בדקות המכריעות את אנטה טומיץ' השדוף והאנמי להתמודד מול סופו וזה כמובן פעל לטובת מכבי.

גם שון ג'יימס וקית' לנגפורד, ששיחקו אמש במצטבר כ-5 דקות, נרשמו לליגה ביום שני האחרון. ג'יימס נמצא עכשיו בתקופת הסתגלות למכבי וזה קורה בדרך הקשה. הוא מקבל פחות דקות מאשר בבני השרון מסיבה ברורה: למאמן מכבי יש יותר אופציות מאשר לבני השרון ואסור לו להפסיד. בלאט הגיע למצב שמלחמתו להשאיר את ריצ'רד הנדריקס בקבוצה הובילה למצב שבו ג'יימס עדיין לא נותן את הגוף והאגרסיביות שהוא יודע לתת ומנגד הפכה את הנדריקס לשחקן שיודע לקום מהספסל, להיכנס במקום סופו ולתת תפוקה חיובית.

בצד השני נמצא קית' לנגפורד, שהגיע להיכל נוקיה אחרי ההפסד במחזור הפתיחה לארמאני מילאנו. מעבר לעובדה שהוא לא היה חלק מההכנה של מכבי לעונה החדשה, הגארד האמריקני לא שיחק כדורסל פעיל מזה זמן רב. העובדה שבלאט נתן לו לשחק נגד נתניה ובו זמנית ויתר על דווין סמית' (חוק 4 הזרים, כבר אמרנו) נובעת מהעובדה שהוא רוצה להכניס אותו לעניינים. אמש המאמן ראה מהר מאוד שגם ג'יימס וגם לנגפורד פשוט לא בשלים למשחק הקצבי שנוצר ולא שיתף אותם כלל במחצית השניה.

יכול להיות שנראה אצלם שיפור ומגמה חיובית בתוך זמן סביר, אך עלול גם להיווצר מצב שבו הם לא יסתגלו למעמדם. בכל מקרה במועדון צריכים להיזהר שלא לפגוע בדווין סמית', שנתן משחק טוב אמש. וכאן אני מגיע לג'ורדן פארמר, שסיפק אמש תצוגה מדהימה עם 27 נקודות. מי שחשב שפארמר הוא מכונה ולא אנושי טעה, גם שחקן NBA לגיטימי הוא בן אדם שצריך ביטחון וגיבוי ואין גלולת ביטחון טובה יותר מאשר להתחיל את המשחק בכניסה מהירה לסל. 6 הנקודות הראשונות שלו בפתיחה נתנו לו דחיפה לתצוגה הזו, שכן צריך לזכור שרק 3 ימים קודם לכן נגד שחקנים פחות אגרסיביים הוא לא הצליח לייצר רמת משחק שכזו.

ההיסטוריה המפוארת של המפגשים בין ריאל מדריד למכבי ת"א יוצרת תמיד אוירה מחשמלת בהיכל שנותנת דחיפה גדולה לקבוצה. ואמש זה עבד מצוין לטובת פארמר. השביתה ב-NBA? אין מה להתייחס לזה בינתיים. בניגוד לניהול משחק לא טוב, בלשון המעטה, של מאמן הבלאנקוס פאבלו לאסו, בלאט ניווט את המשחק בצורה מצוינת. במחצית השניה הוא צימצם את הרוטציה כדי להבטיח את הניצחון ונתן הרבה דקות משחק ליוגב אוחיון על חשבונו של פאפאלוקאס והוא הציג את משחקו הטוב ביותר במכבי. רק האטת קצב המשחק של מכבי בדקות הסיום מנעה מהם ניצחון בהפרש גדול יותר. ייתכן שזה ישפיע על מאבקי המיקום בבית בסוף המשחקים.

נושא נוסף ששווה התייחסות ובא לידי ביטוי אמש בנוקיה הוא הגנת חצי המגרש של מכבי ת"א. נכון לעכשיו השחקנים של בלאט לא מצליחים לחטוף את הכדורים במהלך הלחץ בדומה לאשתקד וזה מאלץ את מכבי להגיע ליותר מצבים של הגנת חצי מגרש. בינתיים נראה כי הצהובים משתפרים ממשחק למשחק בתחום הזה, כאשר השינויים והדגשים בהרכבים ובחלוקת הדקות לפי כישורי ההגנה הדרושים מהווים בהחלט גורם משפיע ואינטגרלי. האתגר הבא של מכבי יהיה באיסטנבול מול אפס אנדולו החזקה וזה סיפור אחר בפני עצמו. אך תנו לנו עוד ערבים כאלה וחובבי הכדורסל והספורט פשוט יהנו מכל דקה.