מר שועל המהולל • על האלבום החדש של קוואמי

גילוי נאות 1 - לקוואמי דה לה פוקס (אייל פרידמן בספר הטלפונים שלכם) השפעה ניכרת על טעמי המוזיקלי בשנים האחרונות. הלילות בהם הוא מביא לרדיו ערימות של מוזיקה אלטרנטיבית משובחת על שלל סוגיה וגווניה, גורמים לי אושר. 

גילוי נאות 2 - אני מאוד אוהבת את פורטיס. בפורטיסחרוף הוא היה המועדף עלי.

עברו לא מעט שנים מאז יצא אייל פרידמן את אולפני גלי צה"ל ועבר אל קדמת הבמה. חצי מהצמד שהביא לכם בשנות 90 העליזות את מיטב ההיפ הופ ב"עסק שחור" (יחד עם לירון תאני), שליש מטריו ההיפ הופ בויאקה, מנהיג אמיץ של קוואמי והחלבות והאיש אשר נושא על כתפיו פעמיים בשבוע את תוכנית "הקצה" עם נדב רביד (שגם הפיק מוזיקלית את הקטע הסוגר של האלבום), כדי להרוות את צמאונם של כל כך הרבה אנשים שרוצים לשמוע ולדעת יותר.

כיאה לשם האלבום, קוואמי והחלבות הם אכן נטע זר בישראל של 2010. קווואמי לא מפחד להיחשף, יורה את האג'נדה החברתית והפוליטית שלו בלי לחשוב פעמיים ועל הדרך הוא לא מפחד לנקוב בשמות. טוב לדעת שיש מי שלא מפחד להשתמש במעמד שלו כדי לקדם נושאים חברתיים-פולטיים שחשובים לו. ב"תה" הוא מדבר על חוסר הנאמנות של המדינה לאזרחיה ועל רפיון ידם של שרים המעוניינים בעיקר במלחמות ו/או בכספי הציבור. ב"מכשפות" הוא כבר עובר לפסים אישיים, ומתריע שאמנים כמוהו עוד ייכנסו על הבעת דעה לכלא. מי שעוקב אחרי קוואמי, יודע שהוא פעיל מאוד במאבק למען זכויות הפליטים ומהגרי העבודה בישראל, וציד המכשפות עליו הוא שר רלוונטי מאוד לעיסוק בנושא זה. כולי תקווה שמשטרת המחשבות לא תתפוס אותו במקום עבודתו.

תרופת פלא ללב שבור

ב"ד"ר רוקנ'רול לפצעי הארד קור" חושף קוואמי את תרופת הפלא שלו ללב שבור - המוזיקה, ועל הדרך נותן טיפים לחיים בריאים על פי ג'ימי פייג' ורוברט פלאנט. שיר הלל למוזיקה רוק משובחת, כולל קרוסלה ואכזבות' הישראליות. אין כמו ניסיון עם שברון לב כדי לכתוב שירים, וקוואמי מספר על מה שלדעתו באמת עוזר למי שליבו מלא דיסטורשן.

מלבד ההפקה המוזיקלית, פורטיס העניק לקוואמי שניים מהשירים הטובים באלבום: "רושם", שיר ג'אזי קברטי א-לה טום ווייטס, עם פסנתר וטרומבון מצוינים של נמרוד טלמון ו"תסחטי אותי", אחת הפנינים הנדירות ברדיו הישראלי היום. מבחינתי שישדרו אותו בגלגל"צ פעם בשעה. בכל פעם שאשמע את פורטיס נכנס לפזמון, חיוך קטן יפציע על פניי.

האלבום השלישי של קוואמי והחלבות (קוואמי והחלבות סטאן וויבז, אם לדייק), חושף פעם נוספת שקוואמי לא רק משמיע מוזיקה מגוונת, הוא גם עושה אותה. הוא כבר הוכיח עצמו בעבר עם "לסביות שולטות בעולם שלי", "את לא שמה עלי" ו"מלחמת פופ", אבל לא קל לכתוב, להלחין ולהפיק אלבום המאיר את הפינות האפלות בחברה הישראלית מצד אחד ומהצד השני לא שוכח שתפקידו גם לבדר.