שגרירי הכיף
האלבום החדש של איזבו הוא קליידוסקופ צבעוני של צלילים ותחושות. אלכס פולונסקי חזר מביקור בלונה פארק
חמש שנים עברו מאז שאיזבו הוציאו את The Fun Makers, אלבום הבכורה שלהם, שהוכיח לכולם שהם אחת הלהקות הכיפיות בארץ. בזמן בו כמעט אף אלבום ישראלי לא הגיע לרמה בינלאומית ראויה, איזבו הסתובבו בפסטיבלים באירופה ונתנו לחובבי המוזיקה בניכר טעימה של מזרח-תיכון החדש.
Super Light, האלבום השני של איזבו (אם לא סופרים את Movie Maker, האלבום הגנוז מ-1994), נכתב, הולחן הוקלט והופק במשך כשנתיים וחצי במהלכן צברה הלהקה קהל מעריצים אדוק בצרפת. ההצלחה של איזבו בחו"ל אולי הסתייעה במזל אבל היא בעיקר תוצאה של הרבה עבודה קשה. כש-The Fun Makers יצא, המעריצים כבר ידעו את מילות השירים בעל פה בזכות חריש המועדונים המאסיבי שעשתה הלהקה והבאזז שנוצר בעקבותיו. אך מאז 2006 הנוכחות של איזבו על הבמות בישראל הייתה מצומצמת מאוד ובהופעות שהתקיימו בישראל, החומרים מהאלבום הנוכחי היו בחיתוליהם. ולכן, מי שיאזין ל Super Light מבלי לדעת מה הוא הולך לקבל, יזכה להכיר גרסה מרועננת של איזבו – יציבה, אנרגטית, ורוקיסטית הרבה יותר.
הצליל המזרח תיכוני ששלט באלבום הקודם משתלב הפעם בצורה מינורית והולמת, ומשמש כקול שני לשירתו של רן שם-טוב שעל אף היותה נטולת גיוון לפרקים, מבוצעת ברמה גבוהה שעושה חשק לעוד. קשה להצביע על מודל חיקוי מסוים עליו מתבסס שם-טוב בשירתו, אך נראה כי הוא שואל שטיקים ווקאליים מאחרים ובונה מהם, בשילוב כישרונו האישי, משהו שונה לחלוטין. מצד אחד, נמצאים לד זפלין כהשראה למנעדי הגיטרה החלקלקים. ובצד השני (והיותר מרשים) של הסקאלה, ג'ון ליידון בתקופת PIL, ממנו הוא מאמץ את השירה החצופה ואחוזת הטירוף.
Super Light נפתח עם Slow Disco, הסינגל הראשון ששוחרר מהאלבום הנוכחי. מדובר בפיסה מתקתקה של הנאה שמתחילה בכמה שניות של דיסטורשן לא ברור, ומיד אחר כך גוררת אותנו להיכרות עם איזבו המשופרים. בהמשך מגיע Confusion, לדעתי השיר החזק באלבום – להיט כובש מבחינה לירית ומלודית, שגורם לך לרצות לנענע את הישבן ולרקוד עד כלות.
ניכר כי הושקעה מחשבה בשיבוץ השירים בטראקליסט, שלא מותיר כמעט רגעים מתים או משמימים. ישנו איזון מעולה בין שירים רקידים וסוחפים לבין בלדות איטיות שיאפשרו הדלקת מצתים בהופעות. הדוגמא המושלמת לכך היא Star, השיר הסוגר את האלבום שאם נתרגם את הצלילים שלו למיצג וויזואלי נתקל במחזה של פירוטכניקת זיקוקים, קרני לייזר, ובועות סבון. את כל אלה הוא ממזג למקשה אחת המאפשרת ל-Super Light לכבוש שתי פסגות במקביל – האלבום המקומי הטוב ביותר שייצא ממחוזותינו במהלך הקיץ הזה, והיצירה המוצלחת ביותר של איזבו עד כה.
רמות הכיף שמספק האלבום הן לא פחות מאדירות. תריסר שיריו מהווים מנה מזוקקת של מצב רוח שמוזרקת היישר לתוך הוורידים. הוא בועט אתכם היישר לעולם האיזבואי, שנראה ומרגיש כמו לונה פארק של צלילים. נותר רק לעמוד שם ולהרגיש איך כל הרבדים מהם מורכבת המוסיקה של הלהקה מתנקזים אל תוך משהו אחד, שלם ומהודק.
Izabo, Super Light (לייבל'ה)