איבדו את זה? הבקסטריט בויז כבר לא מה שהיו בעבר

דה ויקנד וגספלשטיין בשיתוף פעולה מסקרן, זאין מאליק שבור לב, פיוצ'ר חוזר לימי גדולתו, הבקסטריט בויז תקועים במקום וכריס בראון נוסחתי • סיכום מוזיקה בינלאומית

לא מחדשים ולא מסקרנים
לא מחדשים ולא מסקרנים | צילום: יוטיוב

I Want To Fuck You Slow When The Lights On"" כך נפתח השיר החדש של דה ויקנד הקנדי עם המפיק הצרפתי גספלשטיין (מייק לוי) - Lost In The Fire, המשלב טכנו עם RNB ותפור היטב לפן הווקאליסט של דה ויקנד.

 

השיר תופס את האוזן מן השמיעה הראשונה, הן מבחינת ההפקה המוזיקלית הפשוטה והטבעית והן מבחינת המלודיה הקליטה והרומנטית. הכימיה בין השניים בולטת לכל אורך השיר והתוצאה מיינסטרימית וקולעת.

 

זה אינו שיתוף הפעולה הראשון בין השניים ולאורך 2018 השניים שיתפו פעולה כבר בשירים: I Was Never There ו-Hurt You (ב-EP של דה ויקנד - My Dear Melancholy). השיר השלישי הוא מתוך אלבומו העתידי הקרוב של גספלשטיין - Hyperion.

 

 

"עד שפרח האהבה הזו לא יפרח - בלב הזה לא ישכון שלום", המשפט הזה רשום באנגלית ובערבית בפתיחת הקליפ החדש של זאין מליק - Satisfaction, משפט שלמעשה הושר על ידו כבר בשנת 2016 באלבום הבכורה שלו - Mind Of Mine בשיר Intermission: Blossom.

 

השיר, מסוגת הבלדה המלנכולית והנוגעת, חושף את כאב אובדן האהבה, הטרגדיה שבלאבד מישהי אהובה ולהיפרד. הוא פותח את ליבו ואומר: We Can't Get No Satisfaction Alone, 'Cause I Can't, You Can't, We Can't Get

No Satisfaction, חוסר הסיפוק והתשוקה פוגמים באהבתו עד שבחירת ליבו נוטשת אותו לאנחות.

 

השיר זכה לקליפ מרגש שצולם בג'ונגל וחושף סיפור אהבה בצל מלחמה, אש ותנאי מחייה דלים. לבסוף, כשהגבר מגיע לשלמות ועוצם עיניו כמת, הפרח פורח מתוך ליבו וצומח שוב. השיר הוא מתוך אלבומו החדש והשני במספר של מאליק - Icarus Falls שיצא בחודש שעבר והקליפ שוחרר ימים ספורים ליום הולדתו ה-26 שחל ב-12 בינואר 2019.

 

 

 

רק בשבוע שעבר הכריז הראפר פיוצ'ר על אלבומו החדש - The WIZARD העתיד לצאת ב-18 בינואר 2019, ועם ההודעה שחרר את הסינגל הראשון מתוכו Crushed Up. לא עברו כמה ימים וכבר שחרר שוב, כמה ימים לאחר מכן, את הסינגל השני מהאלבום - Jumping On A Jet.

 

השיר מלווה בקליפ די אפלולי שביים קולין טיליי וכולל בעיקר כוריאוגרפיה הדוקה בטרמינל ובמטוס, בחורות בגופיות אדומות ובעיקר המון פרפורמנס כריזמטי, ידוע וצפוי מפי פיוצ'ר. למעשה, יש לי בשיר תחושה שפיוצ'ר חזר מעט בזמן כשלוש-ארבע שנים אחורה כשהיה פחות ממוסחר, יותר חד לשון, יותר בועט ופחות מתחשב בטרנדים. הציפיות לאלבום הקרוב רק גוברות.

 

 

 

ב-25 בינואר 2019 צפוי לצאת אלבומה החדש של להקת הבנים הותיקה "הבקסטריט בויז" - DNA ולקראת המאורע, ממשיכים חברי הלהקה (הפעילה כבר 26 שנה) לשחרר שירים לאוויר והשבוע הגיע תור השיר והקליפ - No Place, בלדה רומנטית, קיטשית ומתקתקה שממשיכה את קו ההרמוניות המעונבות שמאפיינות כל כך את ההרכב.

 

הקליפ מציג משפחתיות והורות ואולי בכך את תהליך ההתבגרות והבשלות של חברי הלהקה - הם היום אנשי משפחה, מתעדים במצלמת האייפון רגעים קטנים של אושר בחיי ילדיהם, מגיעים לארוחות משפחתיות ומסייעים לאישה במטבח. הם כבר לא האיידולס נוטפי הסקס אפיל שבנות קורעות בגדיהן וסוגדות להם.

 

ואולי השיר הזה, שנשמע בדיוק כמו הדנ"א (כשם האלבום העתידי והחדש) של הלהקה, מיועד בעיקר לחובביהם. זה לא שיר שיחזיר את הלהקה לצמרת המצעדים וכל נער בעולם יזמזם בעל פה, אבל זה כן שומר על גחלת ומפעל הלהקה ומספק את הסחורה בעיקר למי שמתחבר לשיריה שהם כיום בגדר "אותה גברת בשינוי אדרת". לא מחדשים ולא מסקרנים, אלא שומרים על אותו סטטוס קוו ואותו קו צפוי וידוע. לטוב ולרע.

 

 

 

 

כריס בראון משוטט בלילה כפורץ לאיזה מתחם אסור, אך באמצע פעולה מסתורית, פוגש באהבת חייו על ספסל, פונה למסע חיזורים אחריה, רוקד עימה ולבסוף מגלה שהיא חומקת מידיו ונעלמת כמו הייתה בדיה.

 

כל זה מתרחש בקליפ לשיר החדש של בראון - Undecided מתוך אלבומו העתידי והתשיעי במספר Indigo, עליו עבד יחד עם המפיק המוזיקלי סקוט סטורץ'. השניים עבדו יחד לאחרונה בשנת 2005, שיתוף פעולה שהוליד את אחד מלהיטי הפריצה של בראון - Run It!. השיר נוסחתי, שבלוני ולא כל כך מעניין למען האמת, שיר פופ סטנדרטי, מלא במניירות הידועות של בראון ונשמע בסדר. לא יותר מזה. להיט גדול עבורו זה לא.