אילנית חוגגת 50 שנות זמר - ומספרת על הטלטלה בחייה האישיים
רגע לפני שהיא מקבלת פרס מהכנסת, הזמרת האגדית והאיקונית מדברת על השיר שקשה לה לשיר, הידידות האמיצה עם נורית הירש - ואיך זה, בגיל 71, שוב לצאת אל הדרך
בגיל 71 חנה דרזנר גרה בפעם הראשונה לבד. אחרי 38 שנים של זוגיות עם איש הנדל"ן אלי טמיר, היא עזבה השנה את הוילה המפוארת בכפר שמריהו, לטובת דירת רווקות זמנית. ״היה לי קשה, אבל זה הגיל שהכל מתחיל, לא?״, היא אומרת.
השבוע היא תקבל מטעם הכנסת את אות הזמר העברי. הקהל בהחלט שבוי אחריה, אין לה מדף עם פרסים אבל לו היה כזה הוא כבר היה מלא כמעט עד אפס מקום. הטיעונים לוועדת פרס ישראל יכולים להתחיל בצניעות שלה. עוד בתחילת הדרך כשהיתה חצי מהצמד אילן ואילנית, היא לא העזה לחלום רחוק מדי.
בן-זוגה לבמה שלמה צח, מי שהפך לימים לבעלה הראשון, הבין מי הכוכבת האמיתית, פינה לה את הבמה כולה, ועבר לנהל את הספקטקל מאחורי הקלעים. אף אחד לא דיבר אז במונחים של מותגים אבל מעבר לקול המנחם, היו אלה שיער הבלונד החלק, שם הבמה וכל החבילה שנראתה לא מכאן,שעשו את העבודה.
צח גם דאג לחבר אותה לאנשים הנכונים, והמשמעותית שבהם המלחינה נורית הירש. זה היה חיבור מנצח: שיר הסולו הראשון שכתבה נורית לאילנית היה גם הפריצה הגדולה שלה. בשנות השבעים כבר היה קשה לעצור את שתי אלה, כשבאירווזיון 73 הן נשלחו לייצג את ישראל בפעם הראשונה, במה שהפכה מאז להופעה איקונית. היא הגיעה למקום הרביעי, אבל שתי אלה כבר זכו הרי זו בזו.
זו היתה חברות שידעה בעיקר לייצר מוסיקה, את הכאבים והמשברים כמו השנה המטלטלת שעברה על אילנית הן השאירו עד כמה שיכלו מחוץ לתמונה. במשך שנים הצליחה אילנית לשמור על חייה הפרטיים פחות או יותר לעצמה אבל הפעם לא היה לה סיכוי. בחודשים האחרונים מדורי הרכילות התמלאו בדיווחים על הפרידה וההליך המשפטי הלא נעים שבו הם עדיין נמצאים.