אוהב אותך - ולא בטעות: אודיה מציגה את השילוב המושלם בין פופ למוזיקה ים תיכונית

עדן בן זקן יוצאת מאזור הנוחות, גיא ויהל משתפים פעולה עם צליל קליפי והדיסקו מזרחית של גל אדם לא עונה לציפיות • לירון אשקורי מסכם את השבוע במוזיקה הישראלית

הסיכום השבועי
הסיכום השבועי | צילום: ערן לוי (עדן בן זקן), שי תמיר (גיא ויהל), גל איסייב (גל אדם), דניאל קוממי (שחר טבוך)

אודיה ואושר כהן – אוהבת אותך בטעות

למען האמת, אודיה לא מספיק מדוברת בעיניי. אולי בגלל שהיא לא מייצרת שערוריות וגימיקים, או כי היא לא מרבה לדחוף את עצמה בכל הזדמנות רק בשביל להיות בכל מקום, אבל לאודיה יש קהל גדול שמדקלם כל מילה ושורה של זמרים שעומדים בתור בשביל לקבל ממנה שיר. אודיה היא מסוג הזמרות שאני אוהב - כותבת ומלחינה בעצמה, שרה בלייב, וכזו שהאומנות נוטפת ממנה. בין ולבין היא נותנת חומרים לאחרים ועושה הכל נכון ובשקט.
השבוע היא שחררה את גרסת ההופעה של השיר שלה "אוהבת אותך בטעות" שבו אירחה את אושר כהן, וזהו שילוב מתבקש, כי שניהם קרוצים מאותו חומר. לשניהם יש את סגנון הכתיבה הסיפורי – כזה שמצליח להעביר לך מערכת יחסים שלמה והכל עטוף בלחן שמתגלגל על הלשון. השיר, העיבוד והביצוע מעולים, אבל הסיפור פה זה המילים וההגשה – כשאודיה עומדת על הבמה יש לה בוסריות (במובן הטוב של המילה) ואני מאמין לה, היא עדיין לא "התלכלכה" מהתעשייה פה. אודיה מוצאת את השילוב המושלם בין פופ למוזיקה מזרחית (שממזמן הפכה פה לפופ לכל דבר) והיא באה עם קבלות.

 

עוד בתרבות ובידור:

אני מודה שכששחר יצא עם הסינגל בכורה שלו סוקרנתי - כוכב נוער להט"בי ששר בפתיחות על גברים באופן קליל ובשפה של הדור הזה שלא עושה דרמה משיר אהבה בין גבר לגבר. ההיפך הוא הנכון, טבעיות שמשתלבת בפלייליסט בלי לעשות מזה סיפור – והגיע הזמן. באמריקה זה כבר מזמן קורה עם אמנים כמו ליל נאז אקס, טרוי סיוון, טדריק הול ועוד רבים שהמוזיקה שלהם משקפת את המיניות שלהם. לדור הבוגר היה את עברי לידר שפרץ את הדרך ועשה זאת ובגדול , ולדור של היום יש את שחר.

השבוע קיבלנו סינגל נוסף משחר טבוך - "מנגל". הוא מרענן ומדבר לנוער בגובה העיניים. טוב או לא זה כבר עניין של טעם, אבל שחר עושה פה משהו חשוב. ייצוג להט"בי שלא נופל לסטריאוטיפ של קוביות ושיזוף שהקהילה מקדשת. הוא הילד החנון והחמוד של השכנים עם המשקפיים. שחר נכנס לתעשיית המוזיקה עם המון חוכמה ישר מהדלת הראשית, בלי להתנצל - כי פשוט אין לו על מה.

 

עדן בן זקן – מה איתי

עדן בן זקן משחררת אלינו סינגל נוסף מהאלבום האחרון שלה 'עם או בלי לאהוב'. כשעברתי על רשימת השירים כשהאלבום יצא, השיר הזה תפס לי את העין. הוא הופק ע"י ג'ורדי ונכתב על ידו וע"י רון ביטון יחד עם עדן בעצמה ולכן ידעתי שמחכה לי משהו מיוחד. ההפקה של ג'ורדי מוציאה קצת את הזמרת מחוץ לאזור הנוחות שלה באופן חיובי, הביט מאוד מיוחד והלחן סוחף, אבל המילים של השיר מעט שטוחות, ונראה שהן שם רק בשל העובדה ששיר צריך מילים. מההיכרות שלנו עם הכותב רון ביטון, אין לי ספק שהיה יכול להיות משהו הרבה יותר מגניב. אבל בשורה תחתונה, השיר טוב ועומד יפה במסגרת האלבום.

[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-215-external' autoplay='0' credit='' desc='עדן בן זקן - מה איתי' poster='https://media.reshet.tv/image/upload/t_app_16x9/v1656833337/uploads/2022/903146946.jpg' kid='1_taq4443i' duration='']

גיא ויהל – עד אליך

גם סינגל נוסף מהצמד גיא ויהל שוחרר השבוע, "עד אליך", שכתבו והלחינו ביחד עם צליל קליפי, שחתומה בעצמה על כמה וכמה להיטים. כבר מהשנייה הראשון של השיר זה נשמע כמו גיא ויהל - הסאונד של הגיטרה בשילוב הקול של גיא שכל כך מזוהה איתם לוקח אותי חזרה לסינגלים הראשונים שלהם 'רצים באוויר', ו'שמים בוערים'. הרוק העדין בשילוב המילים נשמע כמו המנון על זמני. המילים בשיר מועטות וזה נשמע קצת כמו משהו מאוד כללי, בניגוד למשל לאודיה ואושר כהן שלוקחים אותך צעד צעד בשירה ובזוגיות כך שאתה ממש יכול לבחור צד. בהשוואה לחומרים הישנים של גיא ויהל, השיר נופל לקלישאה של שיר חופה. אין עם זה שום דבר רע, אבל הייתי מצפה שגיא ויהל יקחו אותי לטיול כמו שהם יודעים לעשות.

[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-216-external' autoplay='0' credit='' desc='גיא ויהל - עד אליך' poster='https://media.reshet.tv/image/upload/t_app_16x9/v1656840113/uploads/2022/903147324.jpg' kid='1_v64gq3iu' duration='']

גל אדם – דיסקו מזרחית

גל אדם, עדיין האח של, שיחרר השבוע את 'דיסקו מזרחית' המתיימר לשלב דיסקו ומזרחית. האומנם? לא. אפילו רחוק מזה. בניגוד לאחיו, לגל יש גוון קול שיותר נע לעולמות הפופ מאשר המזרחית, אז כששמים את הקול של גל על ביט דיסקו-אלקטרו (שזה יותר טכנו מדיסקו אבל זה כבר דיון אחר) הקול של גל כמתפקד כספוג - סופג לעצמו את ההפקה ואת הוויב. אז אם קיוו שהקול של גל יביא את התבלין המזרחי, זה לא קרה. ציפיתי לדרבוקות, כינורות, כל דבר שיביא את התבלין המזרחי בביט "דיסקו", וזו הייתה יכולה להיות יצאה מעניינת. במקום, קיבלנו שיר פופ אלקטרוני של גל אדם. לדעתי החוזקה שלו היא ב"ים תיכוני לייט" עם הבלדות המרגשות סטייל 'אין אותי', שכתבה לו לא אחרת מאשר כוכבת הסיכום השבועי – אודיה. עובדה שזה הסינגל שהכי הצליח עד כה.