נעם רותם: "בסוף אני מקווה שלהכל יש היגיון"

לקראת ההופעה הגדולה הראשונה של נועם רותם לכבוד הוצאת האלבום "מעגל האור", חזרנו איתו לחמש תחנות משמעותיות בחיים שלו. איך נולד השיר "איתו לנצח", למה תהליך הכתיבה שלו כל כך מבולגן ומה עומד מאחורי הקונספט של האלבומים?

נעם רותם
נועם רותם | צילום: גלעד בר שלו

איתו לנצח

"מי דמיין שזה מה שיהיה מהשיר הזה? עברו 24 שנה ולך תדע מה אגדה ומה אמת, אבל למה להרוס סיפור טוב? היינו חבר'ה נורא צעירים והשיר התחיל כמו כל שיר שכתבו בלהקה. אוהד קוסקי, שהיה חבר בלהקה, הסתגר איזה לילה וחזר למחרת עם הלחן של השיר ועם חלק מהמילים. בהתחלה השיר היה כתוב בלשון נקבה ואמרתי לאוהד שיש בעיה כי הסולן זכר ולא יכול לשיר בלשון נקבה. מפה נכנסתי לסיפור והמשכתי את המילים בצורה הזו. המוטיבציה של השיר היתה ונשארה אחת – לספר סיפור אהבה פשוט והתפאורה היתה פחות חשובה. היו לנו המון שירים שעדיין לא ראו אור יום ולא ידענו מה יתפרסם או לא, זה היה לפני הוצאת האלבום. בסופו של דבר, כשהגענו להקלטות, אנשים שעבדו איתנו האמינו בשיר ודחפו אותו מאוד, נתנו לו עיבוד טוב ומשהו אקסטרה. אנחנו לא עשינו עניין מזה ששרנו שיר אהבה בין שני גברים אבל אולי בגלל התקופה זה כן היה עניין. לא ניסינו לצעוק שום דבר אלא פשוט אמרנו את זה. כל אחד לוקח את השיר למקום שלו וככל שמכניסים פחות רצונות של מה שאתה רוצה שהוא יהיה או איך אתה רוצה שהוא יתקבל, ככה יהיה יותר טוב".

עוד במדור המוזיקה

"השעשועון הזה" מארח את אדם, מייקל הרפז ורון רוזנפלד לשאלות על שנות ה-80 וה-90. היה קורע מצחוק!

עמית שאולי, הזוכה האחרונה של "דה וויס", מתחילה את הקריירה המוזיקלית עם שיר חדש

נשף הרוק של אביב גפן התקיים אמש בפעם התשיעית והיה מעולה. ביקורת הופעה

 

"חום אנושי"

"השיר הראשון שכתבתי לאלבום הסולו הראשון אחרי הלהקה והאלבום נקרא על שמו. אחרי שהלהקה התפוגגה, הייתי מאוד מאוד אבוד. לא ידעתי מה עושים כי רק ידעתי לעשות דברים במסגרת של הלהקה. די הרבה זמן חיפשתי משהו ולא מצאתי מה לעשות. איזה לילה אחד היה לי טייפ בבית והתחלתי להקליט את עצמי מכה בגיטרה. באופן אינסטינקטיבי צווחתי את מה שעלה לי בראש באותו רגע ומה שיצא זה השיר 'חום אנושי'. הוא נכתב באינסטינקט, כמו לידה. הוא באמת מאוד קצר ומזכיר לי את 'הצעקה הראשונית' בפסיכולוגיה. ככה זה הרגיש, כמו לידה מחדש עם השיר הזה שהיה כיוון חדש מבחינת התפיסה של איך אני כותב מתוך עצמי ולא עבור כמה אנשים. יש בכתיבה לעצמי משהו שונה מהאופן שבו כתבתי עבור הלהקה. כשאתה בתוך הרכב היתה תחושה שאנחנו רוצים שגם אם אני כותב את רוב הטקסטים זה משהו שכולם צריכים להיות מחוברים אליו ופתאום אתה צריך לתת רק דין וחשבון לעצמך. לפעמים המצב הזה קשה יותר כי הכל עליך וגם פתאום אין מישהו שיגיד 'זה לא רע ואפשר להמשיך'. אתה השופט והתליין של עצמך".

"עזרה בדרך"

"אלבום הסולו השני שלי שנכתב בתקופה שאישתי התמודדה עם מחלת הסרטן. זה אלבום שתיעד תקופה, כמו שאר האלבומים שלי. זו היתה חוויה מאוד מטלטלת, חוויה טוטאלית. אתה בעצם נכנס לבועה, עולם עם חוקים אחרים, יש לו גיאוגרפיה אחרת ומקום אחר. פתאום החשבונות בחיים הם אחרים והדגש נמצא על הדברים החשובים, מקבלים פרספקטיבה שונה. זו היתה חוויה כל כך שואבת ולא קצרה בכלל. תוך כדי החוויה כתבתי דברים שהרגשתי וראיתי והכל התחבר לכדי האלבום הזה. מתנצל על ההסבר הזה, זה קצת כמו קוסם שמסביר את הקסם וזה תמיד פחות מרשים בדיעבד".

כתיבה

"יש לי הפרעת קשב מאוד רצינית. מה שמאפיין את הכתיבה שלי, ואני לא ממליץ על זה בתור שיטה אבל זה מה שעובד אצלי, זה שאני כותב המון שירים במקביל. חתיכה מזה וחתיכה מזה. לפעמים יוצאים מזה כמה שירים, לפעמים שיר אחד ולפעמים לא יוצא מזה כלום. אני לא מצליח להיות מספיק מרוכז לכתוב שיר אחד מההתחלה עד הסוף. אני כותב עשרה שירים במקביל ואז לפעמים זה מתחבר לנושא אחד שסובב סביב כל השירים כי הם נכתבים במקביל. איכשהו בסוף יוצא מזה משהו בסוף היום. אני לא באמת יודע שאני כותב את השירים במקביל. אני כותב משפט על דף אחד ואז יש משפט אחר. אני לא יודע להסביר את התהליך הזה. זה כאילו שאני רוקד בכמה מועדונים במקביל. קשה להבין את זה, אפילו אני לא מבין את זה. פיזית זה נראה איום ונורא. בתקופה שאני ממש בתוך זה מדובר בהמון דפים מפוזרים בכל מקום, אני הולך עם סיגריות וקפה ברחבי הבית וממלמל. זה לא נראה טוב. בסוף אני מקווה שלהכל יש היגיון".

"מעגל האור"

"גם כשאני כותב על משהו שמסתכל אחורה זה תמיד מאיך שאני מסתכל על זה עכשיו, מרגיש וחושב על זה עכשיו. באלבום החדש יש שורה שאני אומר 'פעם האוויר היה כחול כל כך, יכולנו להחזיק אותו ביד'. זו בעצם שורה נוסטלגית שמסתכלת אחורה איך היה פעם אבל רק היום אתה יודע כמה האוויר היה כחול אז. באותו רגע אתה בדרך כלל מפספס את זה. לאלבום הזה גם יש איזושהי מסגרת. זה אלבום שמדבר על יציאה מהגבולות המוכרים של הטריטוריה הקטנה, המוארת והחמימה שלך. לפעמים מישהו נותן לך בעיטה בתחת ומעיף אותך החוצה. באותו רגע אין הרבה ברירה אלא להתחיל ללכת בחושך ולקוות שיש משהו אחר. אני חושב שהאלבום מרחף מסביב לתחושה הזו. בתאריך 21.7 יש הופעה במועדון ה'בארבי'. באופן כללי אני משתדל נורא לא לתת כותרת להופעות וקשה לי להגיד שזו הופעת השקה לאלבום, זה מאוד מבלבל אותי. הופעה היא תמיד הופעה אבל מכיוון שבדיוק שהאלבום יצא עדיין היתה מגפה. עשינו הופעה אחת קטנה יחסית ובעצם זו תהיה ההופעה הגדולה הראשונה. יש משהו מיוחד בהרכב שמלווה אותי כי הם נמצאים בחיים שלי המון שנים וגם בחיים של כולם. עודד פרח, שהפיק את ברי סחרוף והיה חבר בלהקת רעש, עובד אפרת האגדי, ג'נגו ועופר קורן מלהקת אלג'יר. לפעמים מגיעים כמה אנשים להתארח אבל אני אוהב שזה משהו אורגני. אם יש מישהו שיכול להוסיף משהו להופעה אז באותו ערב מרימים טלפון ומבקשים ממישהו לקפוץ. אם זה מסתדר זה קורה. אני חושב שיש משהו יפה כשזה בא בהפתעה".

הופעות קרובות של נעם רותם:
מועדון ה"בארבי" בתל אביב, 21.7
מלון אלמא בזכרון יעקב, 14.8
מרכז ענב בתל אביב, 26.8
"נוקטורנו" בירושלים 28.8

נעם רותם
נועם רותם | צילום: גלעד בר שלו