בית הפגודה - דניאל שנער | ביקורת ספר

סער ויורי על גג העולם, יש להם חברת הייטק מצליחה שעומדת בפני הנפקה, הם חולקים דירה מהממת ולסער יש בת זוג מדהימה. מי בכלל צריך יותר מזה? אבל אז מתרחשים שני דברים: מתקפת סייבר רצינית מאיימת להרוס את החברה שהקימו ולמוטט הקריירה שלהם, והעבר של סער כאיש מוסד חוזר לרדוף אחריו. איום טרור מטיל צל כבד על ישראלים באשר הם ומאחוריו עומד הנמסיס הוותיק של סער: "הדוכס"

דניאל שנער | צילום: עומר הכהן

בית הפגודה הוא הספר השני של דניאל שנער, שביום יום הוא מנהל חברת השקעות אבל לשמחתנו בלילות כותב... הספר ממש מותח ומלא בטוויסטים (כולל טוויסט אחד שלא נפתר, נקווה שתהיה לו תשובה בספר הבא!)

הספר, שנערך על ידי אמנון ז'קונט, מרגיש ממש ישראלי, משלנו. זאת גם כי חלקו מתרחש בישראל – הוא נקרא בית הפגודה על שם המבנה המפורסם בתל אביב. הוא כולל בדיחות על החניה בתל אביב ומלא בדמויות ישראליות כל כך... אין שום סופר בריטי או אמריקאי שהיה יוצר דמויות שמסוגלות להקניט אחת את השניה, לרדת אחת על השניה ולהיות ציניות בדיאלוגים בצורה כל כך ישראלית וחסרת נימוס, שמעלה חיוך אמיתי על הפנים של הקורא.

הספר הוא לא מותחן בלשות אלא מותחן ריגול-טרור, עם מסע חוצה מדינות, יבשות ותרבויות. הגיבורים שלו מאד מורכבים אבל ממוקדים ואין גלישה למספר גדול מדי של דמויות משנה מסיחות דעת,  מה שמאפשר להתחבר לדמויות ולרקע שלהן ולרצות לדעת עליהן עוד ולהמשיך לקרוא עליהן בספרים הבאים - בתקווה שיהיו.

הספר הוא המשך לעלילות ספר הביכורים של שנער - "שמים אדומים" אבל גם עומד בזכות עצמו. לא קראתי את שמים אדומים (עכשיו בהחלט ארצה לקרוא) ונהנתי בכל זאת. ייתכן ובית הפגודה עושה הרבה ספוילרים ל'שמים אדומים', אבל נגלה בקרוב...

באופן יוצא דופן נהניתי אפילו לקרוא את פרק התודות בסוף הספר, שהעיד על היקף ההשקעה שהיה בספר הזה - גם בתחקיר (לדוגמא הוא מודה למפקד 8200 לשעבר) וגם בשילוב של מספר נכבד של קוראי בטא. שנער, מסתבר, גם התייעץ בסופרים מוכרים להם הוא מודה בסוף ספרו, שמות כמו מישקה בן דוד, יריב ענבר, דרור משעני, וליעד שהם, רונן ברגמן ורון לשם.

הספר הזכיר לי קצת את סדרת הספרים של דניאל סילבה – גבריאל אלון סוכן המוסד שמנסה לסכל משימות טרור ברחבי העולם - אבל "בית הפגודה" הרגיש פחות ממוחזר ויותר מקורי מהספרים של סילבה והרבה יותר עמוק, עם דמויות הרבה יותר מעניינות ומהנות. נהנתי במיוחד משתי דמויות נשיות – טילי האנליסטית שגוייסה לצוות של סער מבנק השקעות אמריקאי, ובלה, האקרית ש – בלי יותר מדי ספויילירים – מפתיעה ומסובבת את כולם סביב הזרת שלה. מקווה לראות יותר מהן בספר הבא!

מבוסס על בלוג שפורסם לראשונה בקבוצת הפייסבוק המלצות אמיתיות על ספרים

 רוצים לקרוא את הספר? לחצו כאן