דויד גרוסמן: "למדנו כעם ליהנות מהכיבוש, להתמכר אליו"

לאחר זכייתו בפרס מאן בוקר, מספר דויד גרוסמן על חיבתו לסטנד אפ וגעגועיו להומור של בנו אורי שנפל בלבנון - ומסביר למה הוא מתעקש לספר מה שרבים לא רוצים לשמוע

דוד גרוסמן לאחר זכייתו בפרס מאן בוקר על ספרו "סוס אחד נכנס לבר"
דויד גרוסמן לאחר זכייתו בפרס מאן בוקר על ספרו "סוס אחד נכנס לבר" | צילום: גטיאימג'בנק/GettyImages

לפני שלושה שבועות עלה הסופר דוד גרוסמן על בימת מוזיאון האלברט הול בלונדון, וקיבל לידיו את את אחד הפרסים המשמעותיים ביותר בעולם הספרות הבינלאומי - המאן בוקר.

 

אחרי החיבוק הגדול שזכה לו, למעט טלפון אחד שלא הגיע - הוא חזר הביתה הישר לכתיבה של הספר הבא.

 

בשיחה עם תמר איש שלום מספר גרוסמן על החיבה המפתיעה שלו לסטנד אפ ועל געגועיו להומור המיוחד של בנו אורי שנפל בלבנון - ומסביר למה הוא מתעקש לספר סיפור שהרבה כבר לא מוכנים לשמוע - על מצב הישראליות אחרי חמישים שנות שליטה בעם אחר.


"סוס מנצח": מחמאות לגרוסמן במערכת הפוליטית

עשור לאחר מותו: סרטון האנימציה של אורי גרוסמן מגיע ליו-טיוב

 

"50 שנה ישראל נמצאת במצב שבו היא כובשת עם אחר. 50 שנה ולמדנו לא רק לתפקד בסיטואציה המעוותת הזו של הכיבוש, אלא גם די להנות ממנה, להתמכר לה, להפיק ממנה הרבה הטבות לעצמנו", אומר גרוסמן, "וגם שכללנו באופן שקשה להאמין איך עשינו את זה, את מנגנון ההדחקה. אנחנו עם שמדחיק בבוידעם שלו עם אחר. עם שלם אצלנו מודחק".