שי שטרן על ספרו החדש: "הבנתי שאני לא חייב להצחיק כל שני משפטים"

לשי שטרן יש כמה צדדים שיפתיעו אתכם; בתקופה האחרונה כולנו ראינו אותו על המסך שלנו, אם זה בתוכנית 'שי בשידור', אם ב'אל תשאל' או ב'שי בשישי'. שטרן התחיל מאחורי הקלעים בכלל, כמפיק של 'חלומות בהקיציס', אבל מזמן כבר התרגלנו לראות אותו על הצד השני של המסך. אבל למי שחשב ששטרן הוא רק מראיין חסר גבולות עכשיו הוא מוכיח, בצאת ספרו השני, שהוא גם סופר רציני.

ספרו השני של שטרן, "הכי נורמלי בעולם" מספר על מיקי, קולנוען ירושלמי בן 36, שכבר שבע שנים מגדל לבד את בנו היחיד בן השבע. הוא מתפרנס מעבודות כתיבה מזדמנות, לא מביים סרטים של ממש, לא מחפש אהבה חדשה ולא באמת חי אבל עדיין חושב שהוא הכי נורמלי בעולם. גבי ורפי, חבריו מילדות מנסים לפרוץ את המעגל שבתוכו הוא מצוי ולהחזירו לחיים, לאהבה ולנורמליות, כפי שהם מגדירים אותה. מיקי בוחר בנתיב משלו ויוצא למסע אל עצמו בסימטאות ירושלים ופוגש בדרך דמויות ססגוניות מהעבר ומההווה של עירו שמאירות את חייו באור חדש.

יש לך קשר מיוחד לירושלים?

"אני ירושלמי במקור ומאוד קשור לירושלים. לכל רחוב שם יש עבר, היסטוריה, יופי ומהות; אני גר בתל אביב עכשיו אבל מאוד מצטער על זה, תל אביב היא עיר הרבה יותר שטוחה מירושלים, תרתי משמע".

עד כמה הסיפור של מיקי, הדמות הראשית, הוא אוטוביוגרפי?

"מיקי, גיבור הספר, הוא באמת דמות שמאוד קרובה אליי, גם מבחינת ההומור וגם בתפיסת העולם; יכול להיות שאני הייתי הוא במציאות חלופית אבל זה לא סיפור אוטוביוגרפי".

כמה זמן עבדת על כתיבת הספר וכמה זמן הוא "דגר" בך?

"כתבתי את הספר במשך שנה, הדמויות בעצם חיות בי כבר מהספר הראשון ('מיקי, אני מדברת אלייך') כי שני הגיבורים של הספר הם גם גיבורי הספר הקודם אז הספר לא ממש "דגר" בי כרעיון חדש אלא תמיד היה שם. חשבתי איך יראו החיים של הדמויות שלי כשהן קצת יותר מבוגרות (עכשיו הם בני 36) ואיך החיים נראים כשקורית קטסטרופה גדולה ואין יכולת או רצון לצאת מהבור שאליו נקלעת. הסיפור הוא בעצם על ההתמודדות ומציאת המשמעות באמצעים יותר קומיים וקלים מבדרך כלל, כי זאת השפה שאני כותב בה".

הקטסטרופה שפוקדת את החיים זה משהו שאתה מכיר?

"לשמחתי לי לא הייתה קטסטרופה גדולה אבל בשביל זה יש ספרות".

יש הרבה דמויות היסטוריות בספר, מה התפקיד שלהן בעצם?

"מיקי הוא 'קול' מידי בשביל ליפול על העולם עם העצבות והמצוקה שלו ולכן הוא מנהל דיאלוגים בעצם עם עצמו דרך דמויות היסטוריות חשובות. הדמויות ההיסטוריות בספר חיות בירושלים או משקפות הלך רוח מסוים, זה בעצם הניסיון של מיקי לפתור דברים מתוך עולם פנימי עשיר, לרפא את עצמו דרך עצמו. כך למשל הוא מנהל דיאלוג בסיפור עם משה מונטיפיורי, האיש שבנה את השכונה הראשונה שמחוץ למשכנות שאננים, והוא מספר לו איך אנשים פחדו לישון שם ובלילה הם היו מתגנבים חזרה למשכנות. הוא מדבר גם עם דוד המלך על חיים של פורענות בלי לדפוק חשבון. הוא מדבר עם ישו על רחמים עצמיים ותחושת קורבנות ועם אליעזר בן יהודה הוא לומד על היכולת לחלום".

האם האהבה בספר מתפקדת בתור הגאולה האולטימטיבית?

"האהבה בספר היא לא הגאולה. האהבה נלקחה מהגיבור של הסיפור והוא צריך למצוא לעצמו משמעות אחרת. כדי שהאהבה תהיה בכלל במקום בריא האדם צריך להיות במקום בריא בעצמו ולא לתלות באהבה את כל קיומו ותקוותו".

הגיבור בספר נעזר בדמויות היסטוריות, הוא מדבר עם דוד המלך על חיים של פורענות בלי לדפוק חשבון, הוא מדבר עם ישו על רחמים עצמיים ותחושת קורבנות ועם אליעזר בן יהודה הוא לומד על היכולת לחלום