שמיניות באוויר

"תקפצו לי" הוא סרט נעורים שהוא גם דרמת ספורט קומית. כשיש ל-100 דקות כל כך הרבה הגדרות ז'אנריות, עלולה להיווצר בעיה. במקרה הנוכחי, מה שקרה הוא שהבמאית/תסריטאית ג'סיקה בנדינג'ר הטביעה את הסרט באזכורים של כל סרטי הספורט שנעשו אי פעם (מה שלא השאיר מקום לקומדיה טובה) ושכחה כמעט לחלוטין איך צריכים לעבוד סרטי נעורים.

ענף הספורט הנבחר עבור "תקפצו לי" הוא התעמלות בנות, וזה, אגב, לא האלמנט היחידי בסרט שנראה כמו שריד משנות השמונים. הגיבורה היא היילי גרהאם, טום בוי טיפוסית הפורקת את מרד הנעורים והבעיות המשפחתיות שלה בפעלולי אופני BMX הרפתקניים. בעקבות ההסתבכות האחרונה שלה עם החוק, היילי נדרשת לחזור לאימוני ההתעמלות - ענף הספורט ממנו פרשה שנתיים קודם לכן בתקרית שחיסלה את סיכויי הנבחרת האמריקאית למדליית זהב אולימפית, והפכה אותה לשנואה בקרב עמיתותיה לתחום.

מאמן הכושר החדש של היילי הוא ברט ויקרמן. ברט ידוע לשמצה בתחומו - הוא מפקד קשוח, הוא דמות אב חלופית. בעיקר הוא ג'ף ברידג'ס, שהאלמנט היחיד המחבר באופן משכנע בינו ובין הדמות שהוא מגלם, היא כנראה העובדה ששניהם בסיפור הזה בגלל תלוש המשכורת. ברט משמש עבור היילי כחונך שאמור לסייע לה לחדש את האמון בתחום שבו הצטיינה. אז היילי שבה לכושר בניגוד לרצונה ונראית כמו שילוב מוזר של נאדיה קומנצ'י ורוקי בלבואה עם הקפוצ'ון ובגדי האימונים המיוזעים.

הסרט משופע בקטעי אקרובטיקה של התעמלות מכשירים ובצילומים עיליים של מעגלי מתעמלות משוכללים, שמעידים, כך נראה, כמו עוד התעמקות בז'אנר סרטי הספורט של הבמאית, והפעם בסרטי אסתר וויליאמס הישנים. על הקושי שבהשגת הצורניות באופן טבעי, מתגבר הסרט עם אפקטים ממוחשבים של מתעמלות בבגדי גוף צבעוניים שעובדות במקביל על אותם המכשירים. אלה קטעים יפים, אבל ערכם מתמצה בחגיגת הצבע והאסתטיקה, וזה לא מספיק.

"תקפצו לי", למרות צוות השחקנים הצעיר, הוא גם לא סרט נעורים. ישנם כמה סכסוכים תחרותיים בין הבנות וניצוץ לא ממומש של רומנטיקה בין דמויות משניות, אבל כאן זה נגמר. במקום סיפור טינאייג'רי חביב, הסרט הופך לדיון מעמיק מידי בענף ההתעמלות בנות. במקום להציב את ההתעמלות ברקע, היא הופכת למרכז. הצופים לומדים ששיטת הניקוד בענף הספורט ארכאית וששופטים שמרניים לא מתגמלים מתעמלות איכותיות אך הרפתקניות. לבסוף היילי מנהיגה את יתר הבנות במרד מטופש נגד השיטה, שאמור כנראה להיות סימבולי אבל כושל בשל פירוט יתר שיעניין רק חסידים אדוקים של התעמלות נשים.

חוץ מקטעי האקרובטיקה, הנוכחות שהופכת את "תקפצו לי" לחוויה חביבה לצפייה היא זו של מיסי פרגרים, מעין גרסה נשית של הילארי סוונק, המגלמת את היילי ונראית עדכנית יותר מהסרט כולו. אבל בשביל החסד הקטן הזה, אפשר להסתפק גם בגרסת ה-DVD.