אגם הבירבורים

"מי נתן את ההוראה?", היה המשפט שהדהד בראשי כשיצאתי מהסרט "הבית באגם". זוהי כנראה המלחמה שהותירה את עקבותיה על השפה שלי והמחשבה. הזוג המבוגר שישב מאחוריי בהקרנה ודאי חלק כמה מהתחושות, שכן גם הם ביקשו ממי מהקהל שהבין מה קרה כאן, שיסביר בבקשה.

צירוף מצער של גורמים, זה מה שקרה. סנדרה בולוק רצתה לעשות סרטים רציניים וטעתה כשחשבה ש"הבית באגם" יהיה אחד מהם; קיאנו ריבס, בשביל האיזון, היה צריך לעשות סרט רומנטי (הוא תמיד יוצא אוטיסט בסרטים רומנטיים) אחרי סדרת אקשנים; התסריטאי זוכה הפוליצר דיויד אובורן השוויץ ביותר מדי רפרנסים תרבותיים כמראה לסיפור המרכזי (טעות של טירונים); הבמאי הארגנטינאי אלחנדרו אגרסטי, הגזים בסגנוּן מיופייף, נחוש להותיר חותם בסרט האולפנים הראשון שלו; הפסקול נאסף על ידי אדם שלא שמע מוסיקה חדשה כבר שלושים שנה; ומישהו למעלה חשב שהאתר ההולם לכל אלה יהיה דווקא עיבוד חדש לסרט "הים", רומן-רומנטי קוריאני עם אלמנטים על-טבעיים.

כמו בשיר ישן של קרול קינג, שמשתתפת בפסקול הסרט, ב"הבית באגם" ישנו גבר וישנה אישה, והזמן שמפריד ביניהם. תיבת דואר משותפת בבית באגם, בו שניהם התגוררו בהפרש של שנתיים, מעבירה ביניהם מסרים כתובים, והם מתאהבים. הרעיון הוא שמערכת היחסים טובה לשניים, שבכל האפיקים האחרים בחייהם בורחים ממערכות יחסים, משפחתיות ורומנטיות. הקשר שנוצר מסייע להם לקרוא את חייהם דרך המכתבים ולהכין אותם לחיים זוגיים.

דרושה מידה מספקת של המראה הרחק מן המציאות כדי שהסיפור הזה יעבוד. אולם במקום בו מתבקש פירוש מטאפורי לבדידות ומערכת יחסים ממרחק, "הבית באגם" מתבוסס בבדיקת גבולות הפער בזמן. ההתעסקות של שני האוהבים בשינוי העבר והעתיד, רק מעלה שוב ושוב לתודעה את העובדה המופרכת עליה הסרט עומד. והעובדה היא שישנה אי שם תיבת דואר שמתפקדת כמכונת זמן. הדגש על מסעם הממשי של המכתבים בזמן, מייצר שלל פגמים בהיגיון הפנימי של הסרט ופותח שאלות שמקומן בשיעור פיזיקה או לפחות בסרט מדע בדיוני בקליבר יותר רציני, ובכל מקרה, לא כאן. את סופו של הסרט, רק זן מיוחד של עיוורים לא יצליח לנחש.

כשהוא לא עוסק בתנועה בזמן וחלל, "הבית על האגם" מייצר עלילה רומנטית שלא מצליחה לרגש. קיאנו ריבס וסנדרה בולוק נראים מבוגרים ומיובשים מדי עבור התפקידים שלהם, והכימיה המפורסמת ביניהם לא מייצרת סיפור אהבה שנראה על-זמני. מעבר לכך, המפגש הנוכחי בין ריבס ובולוק מאושש את החשד הוותיק בנוגע להערכת היתר לה זכתה הכימיה ביניהם. אחרי הכל, ב"ספיד" היה אוטובוס דוהר בין השניים. כאן יש תיבת דואר. "הבית באגם" יוצא בארץ בשבוע קולנועי ריקני במיוחד מול "נחשים על המטוס". זה הקיץ, עם השרב ועם סרטים שהיו מעליבים אם לא היינו יותר עסוקים בנידוף זיעה ווועדות חקירה. שני הסרטים הללו זניחים ונשכחים, אבל לפחות בשני יש נחשים. במטוס.