"בורא עולם אוהב אותנו כמו שאנחנו ורוצה שנהיה מאושרים; ככה הוא ברא אותי"

היציאה מהארון בגיל 14 ("אמא כבר הבינה לבד"), הבריונות שחווה מנערים אחרים ("היום אני בסוג של הוקרה על זה") והחזרה בתשובה ("אין כמו לשמור שבת"): שחר טבוך מספר על ההתבגרות על הבמות, על הסדרה החדשה שנושקת לסיפור חייו שלו ועל האפליקציות להיכרויות שהוא פותח וסוגר שוב ושוב | ריאיון

שחר טבוך
שחר טבוך | צילום: דודי גניס

לקבוע ריאיון עם שחר טבוך זו לא משימה פשוטה. הוא בסך הכול בן 23 אבל הלו"ז שלו עמוס כמו שר בממשלת מעבר שמתכונן לבחירות ועל הדרך גם לפריימריז המפלגתי. בין הכנות לסדרה בערוץ ניקלודיאון ועבודה באולפן על הקריירה המוזיקלית שלו, הוא צריך גם להכניס צילומים למותג המשקפיים קרולינה למקה ולנבחרת הטיקטוק של סמסונג ולתפעל עמוד אינסטגרם משעשע למדי. עכשיו לכו תמצאו זמן להתראיין.

וואו שחר, איזה עומס.
"את יודעת שאני גם חושב על לימודים באוניברסיטה?".

כתבות נוספות בתרבות ובידור:

ברצינות?
"כן, אבל רגע. נראה. יש כל כך הרבה דברים שבא לי ללמוד. בא לי ללמוד הכול, זאת הבעיה. אבל לאט לאט, בואי נראה מה הכי נכון. כרגע אני מרגיש שבא לי להעמיק עם עצמי. אני מרגיש שאני במין סוג של מסע. אני במסע לחפש את עצמי מבחינה מוזיקלית ולהמשיך את הכיוון שאני נמצא בו, להמשיך ליצור ולעשות, ואז עוד מעט אני אתחיל ללמוד ולבחור איפה ומתי. אמא תעזור לי".

 

"כולנו חווים בריונות"

 

אז עד שהוא יחליט בנוגע לעתיד שלו באקדמיה, יש סדרה חדש לקדם: "אינפיניטי" של ערוץ zoom למנויי yes. "זו סדרה מטורפת על מסע בזמן, מתמטיקה - ומה שביניהם", מספר טבוך בריאיון לדיגיטל 13. "היא אומנם משויכת לנוער אבל אני מרגיש שהיא בוגרת. הנוער של היום כל כך בוגר ולכן ברור שהתוכנית תלך לכיוון הזה. היא מאתגרת את הצופה".

שחר טבוך
''כשכל הילדים בגן רקדו בצורה מסוימת ואני רקדתי 'אקסטרווגנזה', אז אמא כבר הבינה לבד''. טבוך | צילום: דודי גניס

בסדרה יגלם טבוך את דניאל, תלמיד בנבחרת המתמטיקה של בית הספר שהוא גם נער הומו מוצהר שחווה בריונות מצד חבריו לספסל הלימודים. בין הסיפור של דניאל לסיפור של שחר ישנם לא מעט קווי דימיון, שכן גם השחקן עצמו חווה את אותה בריונות מאז בחר לצאת מהארון בגיל 14. ילדים קראו לו בשמות גנאי, פתחו נגדו קבוצות בפייסבוק והיו גם מכות.

בוא נדבר רגע על היציאה מהארון שלך, שחר. איך אמא שלך קיבלה את זה? 
"אמא שלי הייתה מהממת. היא ידעה כבר. זה קצת קלישאתי להגיד אבל אמא באמת יודעת. כשכל הילדים בגן רקדו בצורה מסוימת ואני רקדתי 'אקסטרווגנזה', אז היא כבר הבינה לבד. היא הייתה מהממת ומושלמת ועד היום היא תומכת בעניין הזה מאוד. היא אפילו הייתה פעילה בכל מיני אגודות למען הקהילה הלהט"בית".

ואבא?
"הוא מותק, מקסים. היום הוא מדבר איתי על דייטים ושואל איך היה".

חששת לספר להם?
"אני מרגיש שכל אחד חושש. זה לא משנה כמה נתחדש וכמה העולם יהיה יותר פלואידי, זה עדיין החשש. כאילו, אנחנו עדיין נזכרים שפעם אמרו לנו שזה לא בנורמה ואנחנו מפחדים מהתגובה של ההורים. זה לא משנה כמה אנחנו מתקדמים - אנחנו איכשהו נשארים בדבר הזה של פעם. אנחנו צריכים לזכור שאוהבים אותנו כמו שאנחנו וזה לא רלוונטי. נטייה מינית היא באמת לא רלוונטית".

בשביל בריונים היא לפעמים כן. 
"אני מרגיש שכל נער - גם להט"ב אבל לא רק - עובר סוג של בריונות, שקופה או גלויה. גם אני עברתי משהו כזה, כולנו עוברים דברים כאלה. זאת אומרת, אני בטוח שגם מישהי ששומעת שמדברים עליה מאחורי הגב או מישהו שחווה אלימות מילולית חווים בעצם בריונות. זה דבר שהוא פשוט קיים ואין מה לעשות. זה נוכח".

 

מה הכוונה?
"תראי, כולנו עושים טעויות ופוגעים בטעות באנשים שאנחנו אוהבים, אבל בסופו של דבר אנחנו לומדים מזה. אני עברתי בריונות אבל היום אני בסוג של הוקרה על מה שעברתי. אני מרגיש שהבריונות חישלה אותי להיות בן אדם טוב יותר, אני מרגיש שלם למרות כל מה שעברתי. זה נחמד".

אתה גם היית ילד שדי גדל על הבמות. זה עורר קצת אנטי מהילדים בכיתה?
"האמת היא שלא שמתי לב לכל התגובות כי כל כך נהנתי ממה שאני עושה. האוויר על הבמה הוא אוויר אחר, יש לו טעם הרבה יותר מתוק ואני הייתי מכור לטעם המתוק הזה, אז לא עניין אותי מה אומרים מסביב - גם אם התגובות היו רעות. בסופו של דבר, אם אתה אוהב את מה שאתה עושה, שום דבר לא משנה".

 

"האמנתי שאם הדלת נעולה - אכנס דרך החלון"

 

הוא נולד ברמת גן לאמא אתי ואבא שאול. כמי שבגיל שמונה החל ללמוד מחול מודרני וכמה שנים לאחר מכן השתתף בפרויקטים בערוץ הילדים, הוא מעיד על עצמו שכבר מקטנות נמשך לעולם המשחק. "זה פשוט, איך אני אסביר? ליטרלי זה בער בי - עם כמה שזה נשמע קלישאתי.

"הייתי ילד חופר ברמות על, סופר חנון, סופר חופר, כך שבכל פעם שראיתי את ההזדמנות לקפוץ לבמה או למרכז העניינים, הייתי עושה את זה. נגיד, במקום שלמדתי בו ריקוד היה פסנתר - אז הלכתי ללמוד מוזיקה כי זה משך אותי. תמיד רציתי לטרוף את העולם והנה אנחנו היום".

לא נשכח אותך ב"קליק" עם התספורת האייקונית. 
(צוחק) "מה שקרה זה שהלכתי לאודישן לסדרה שעוסקת בדיבייט ולא התקבלתי, אבל האנשים בהפקה, ברוך ה', ממש אהבו אותי ואת הכיוון שלי. כנראה שהצחקתי אותם אז הם נתנו לי הזדמנות לעשות אודישן לתוכנית מתיחות בערוץ הילדים בשם 'סתאאאם!' ומשם זה התחיל. חוויתי טלוויזיה בגיל צעיר וזה היה מאוד מרגש".

שחר טבוך
''אני מרגיש שלם למרות כל מה שעברתי. זה נחמד''. טבוך | צילום: דודי גניס

אבל לא הכול הלך חלק. במשך חמש שנים הוא המשיך לנסות להתקבל לסדרות כאלו ואחרות אבל לא עבר את האודישנים. בהמשך, הוא גם ניסה את מזלו ב"כוכב הבא" וגם כאן לא הצליח להרים את המסך. מזל שהאמונה חזקה מהכול. "האמנתי שאם הדלת נעולה - אכנס דרך החלון", הוא אומר. "ואכן, פרצתי את החלון ומשם דברים התחילו להתגלגל".

ואז הגיעו תפקידים בסדרות "האוצר שלנו", "תברחו" ו"משפחה בהנפקה", בסרט "הסוסיתא של הרצל" וגם דיבוב ב"לודג' 49". ב-2020 הגיעה "שעת נעילה" של כאן 11 ואיתה גם הפריצה בדמות אבינועם, חייל מודיעין שנקלע לחזית הסורית ונתמך באביב אלוש ובקיפוד חמוד.

החיים השתנו אחרי שעת נעילה?
"שאלה טובה. כשצילמתי את הסדרה לא ציפיתי שאנשים עד כדי כך יכירו וידעו, זה לא היה מובן מאליו. אני יכול לומר לך שבצילומים הרגשתי שייכות מדהימה למדינה. נגענו בנושא מאוד רגיש ונכנסנו לנעליים של גיבורים. האנשים ששומרים עלינו ועל המדינה שלנו הם הסופרמן והספיידרמן - הם הגיבורים, כך שהרגשתי המון הוקרה להיכנס לזה.

"האם החיים השתנו? מצד אחד כן, אבל מצד שני לא כי זה המון דברים... אולי כן השתנו? אני באמת לא יודע להגיד, אני עדיין לא סגור על זה. אעדכן אותך בעוד כמה שנים. מה שכן השתנה זה שאנשים מכירים ומזהים אותי וזה סופר כיף".

 

"חזרתי הביתה והחלטתי לקרוא גמרא"

 

במקביל לצילומים של שעת נעילה, ואולי קצת לפני כן, החל טבוך להתקרב לדת. בריאיון עבר סיפר כי אביב אלוש הוא זה שעזר לו בתהליך - שבכלל התגבש אצלו באמצע טיול בניכר. "לפני כמעט ארבע שנים ביקרתי בפולין עם חברה. באחד הערבים, היא רצתה לבלות ואני רציתי לטייל אז התפצלנו. עכשיו, השעה הייתה עשר בערב בערך ואני מרגיש שאתה הכי בטוח כשאתה עם עוד יהודים, אז פשוט נכנסתי לבית הכנסת.

שחר טבוך
''התורה היא ספר מדהים של מצוות - אז מה אכפת לנו להיות אנשים טובים יותר?''. טבוך | צילום: דודי גניס

"זה היה בית כנסת מהמם. הם בדיוק התפללו וזה היה מחזה מדהים. אחד המתפללים הביא לי ספר והסביר לי איפה קוראים, והרגשתי פתאום שאני שייך למשהו. שאלו אותי מלא שאלות על ישראל ואמרתי, 'איזה מדהים זה'. הרגשתי שהם קצת יותר יהודים ממני. זה מוזר להגיד את זה, אבל זה גם די נכון. הרגשתי שאני לא יודע שום דבר על היהדות, אז חזרתי הביתה והחלטתי לקרוא גמרא. מאז, הרבה דברים שאני אוהב לקחתי אליי ומה שאני לא מתחבר אז לא. התאהבתי בזה בטירוף".

אז בעצם לקרוא לך חוזר בתשובה?
"את יכולה לקרוא לזה 'דתי לפי דעתי'".

וולקאם.
"אין על זה. אני אוהב את זה. בסופו של דבר, בורא עולם אוהב אותנו כמו שאנחנו ורוצה שנהיה מאושרים. התורה היא ספר מדהים של מצוות - אז מה אכפת לנו להיות אנשים טובים יותר? זה פשוט מדהים, זה הכי כיף בעולם ואין כמו לשמור שבת. זו האהבה הכי גדולה שלי בחיים. שמירת השבת שינתה לי את החיים בצורה הכי מדהימה שיש. באמת".

קורה לפעמים שאתה מרגיש קונפליקט בין הנטייה המינית שלך לבין הדת? 
"אני מרגיש את הקונפליקט הזה רק כששואלים אותי עליו. רק אנשים בסביבה מתייחסים לזה ככה כי נורא קל לחשוב על זה, אבל אני בחיים לא הרגשתי את זה. בחיים. יש רק פסוק אחד אבל 70 פירושים, ככה שאתה יכול לקחת את זה לאיזה כיוון שאתה רוצה. זה כמו שיש אנשים שמאמינים אבל עושים קעקוע, נניח. זה לא רלוונטי. בורא עולם ברא אותי ככה".

פונים אליך נערים דתיים שמזדהים עם הסיפור שלך?
"כן, המון, וזה מרגש אותי בטירוף. אני עונה להם כי זה כיף לי לשמוע סיפורים של אנשים. אני נהנה מהסיפור ומנסה לתת את חלקי במה שאפשר. עם זאת, כל אחד בא מבית שונה. אני באתי מבית מסורתי כך שאין לי את הידע ואת הרקע לדעת איך זה לגור בבית חרדי ולהתמודד עם הסיטואציה. אני פשוט מנסה כמה שיותר לתמוך, לעזור ולהקשיב".

ומה אתה אומר לנערים שכן באו מרקע כמו שלך?
"שאוהבים אותם לא משנה מה. תמיד יהיה מי שיאהב אותם, ואם אתה לא נמצא לידם כרגע אז תמצא את המשפחה שתאהב אותך כי אתה מסוגל. אני יכול להגיד לך שברוך ה' המשפחה שלי מאוד אוהבת אותי וזה לא מובן מאליו. איזה כיף לנו שאוהבים אותנו, אבל יש המון אפשרויות להמון משפחות שאתה יכול ליצור לעצמך מבלי שתפחד לטייל, לחקור ולהעמיק".

שחר טבוך
''מנסה כמה שיותר לתמוך, לעזור ולהקשיב''. טבוך | צילום: דודי גניס

 

אל תנפנפו אותו כאילו שהוא מנגל

 

מה עם אהבה שחר? אתה בזוגיות כיום?
"לא".

אתה באפליקציות?
"אני שם, אבל אני פותח ליום וסוגר לחודש, ושוב ושוב. זה כזה, אני פותח ואז 'טוב די, אני לא צריך את זה', סוגר - ואז חוזר".

 

מזהים אותך שם?
"כן, וזה הכי כיף בעולם. אתמול נגיד מישהו כתב לי 'אל תנפנף אותי כאילו אני מנגל' (ציטוט מהשיר "מנגל" של טבוך - מ"ד)".

שנפתח פינת שידוכים? מה אתה מחפש?
"ברוך ה', מה שיבוא יבוא. הכול מתוכנן, הכול טוב, כרגע אני מתמקד במוזיקה, במשחק, בלהיות בריא ובחברים ובמשפחה שלי. זה הכי חשוב לי כרגע".

 

"אינפיניטי" תשודר בערוץ zoom (ערוץ 90) רק לילדי yes, בימים שני עד חמישי, ב-14:25 וב -yes VOD KIDS.