סיכום 2017: כשקמפיין MeToo תפס את הגברים המטרידים במערומיהם

מדי שנה, בטקס האוסקר, הוליווד נפרדת מכוכבים שהלכו לעולמם; השנה הפרידות החלו מוקדם יותר ובנסיבות אחרות לגמרי.

קמפיין Me too פרץ בעקבות סקנדל הארווי ויינסטיין שהתפוצץ באוקטובר האחרון, אבל ייתכן שהזרעים הראשונים למהפכה הזאת, נזרעו כבר חודשים קודם לכן. בחירתו לנשיאות ארה"ב של איש כמו דונלד טראמפ, שאפילו לא מנסה לזייף כבוד מינימלי כלפי המין הנשי - עוררה את זעמן של נשים ברחבי העולם, ובארצות הברית בפרט.

השחקנית אשלי ג'אד עמדה על הבמות והלהיטה את המפגינות נגד טראמפ, כמה חודשים לאחר מכן היא הייתה השחקנית ההוליוודית הראשונה, לפני אנג'לינה ג'ולי, לפני גווינת פאלטרו, שסיפרה לניו יורק טיימס כיצד המפיק ויינסטיין הטריד גם אותה.

הוליווד בשוק, וכל החברים הטובים של ויינסטיין המומים מהאשמות - ממריל סטריפ שאותה הריץ מדי שנה לאוסקר, ועד הילארי קלינטון שנהנתה מגיוס כספי התרומות שלו. אבל כולם ידעו על השיטה ופשוט קיבלו אותה כמציאות, כנורמה. במשך עשרות שנים, נהגו להניח שנשים מפורסמות שכבו את דרכן לפסגה. השנה סוף סוף מבינים שאנשים כמו ויינסטיין - מפיקים שמחזיקים את הוליווד בכיס הקטן שלהם - לא ממש השאירו לאותן נשים ברירה.

כמפיק הכי חזק ומשפיע, ויינסטיין ניצל את כוחו כלפי נשים יותר מכולם, לכן היה גם הראשון ליפול, ואחריו המבול. אחד אחרי השני, כותרת רודפת כותרת, יותר מ-60 גברים נאלצו להיפרד מהתפקידים הבכירים שלהם, בתעשיית הקולנוע, הטלוויזיה, ההייטק ועוד, מאז תחילת הקמפיין.

לצד התמיכה הגדולה שקיבל קמפיין #MeToo מהתקשורת, היו גם כאלה שהתעקשו להישאר מאחור ולצעוק "שיימינג, שיימינג"! למרות שדווקא החשיפות הגדולות של החודשים האחרונים לא נעשו דרך שיימינג בפייסבוק, אלא בדרך המיושנת הזאת שנקראת 'תחקיר עיתונאי'.

המגיש שהסתובב עירום מול נשים

בשיחה מיוחדת איתנו מוושינגטון, איירין כרמון, כתבת הוושינגטון פוסט מספרת איך במשך שבע שנים עבדה על התחקיר נגד צ'ארלי רוז, המראיין מספר אחת של הטלוויזיה האמריקנית - אבל לא אפשרו לה לפרסם אותו. אחרי שסיים לצלם את אותם ראיונות עומק נינוחים, רוז, לפי התחקיר, נהג להסתובב עירום מול נשים שעבדו תחתיו. שמונה נשים סיפרו לכרמון איך חפן את איברי המין שלהן, וניסה לכפות עליהן מגע מיני.

"אנחנו מדברים במאמר שלנו על העובדה שאף לא אחת מהנשים הללו ניגשו אלינו", היא מספרת, "למדנו על החוויות שלהן ועל מה שהן אומרות שקרה להן, אנחנו פנינו אליהן ואמרנו, אתה יודע, 'נשמח לדעת מה קרה, נשמח לדעת את האמת'. אבל אלו היו נשים, כמו שהן מעידות על עצמן, שפשוט התכוונו ללכת לעבודה".

בניגוד לתחקירים עיתונאיים שבהם למקור יש בדרך כלל אינטרס, כשזה מגיע לתקיפות מיניות - לנשים שמעידות אין מה להרוויח, ועל כל שמונה נשים שמדברות עם הכתבת - יש עוד עשרות שמעדיפות לשתוק.

"הן לא חיפשו להיות בשום כתבה, הן כמובן שלא חיפשו להיות מוטרדות מינית, כפי שהן טוענות, ע"י הבוס שלהן. אז שום דבר מכך היה משהו שהן ביקשו לעצמן", אומרת העיתונאית, "אז לפתע יש להן כתבת שמתקשרת אליהן ואומרת, אני מבינה שאולי יש לכן סיפור לספר, האם אתן יכולות לספר לי מה קרה?'. ואז, לא רק שאנחנו מבקשים מהן לספר את סיפורן, אנחנו שואלים אותן מיליון שאלות עוקבות, איפה זה היה? מתי? מה בדיוק קרה? האם סיפרת למישהו באותה עת? האם דיווחת על זה?".

הסטנדרטים לפרסום שמו של מטרידן בכלי תקשורת, מחמירים יותר מאלו של פוסט בפייסבוק, אבל אחרי שהניו יורק טיימס פוצץ את פרשת ויינסטיין - לבאים בתור כבר היה קצת יותר קל.

עניין של זמן

עד לא מזמן, אמינותן של עדויות על הטרדה מינית נזקקה לסימוכין של תיק במשטרה או כתב אישום- אבל 2017 שינתה לגמרי את התמונה. ההדים של סקנדל ויינסטיין הורגשו ברחבי העולם וגם בישראל, כאשר אושרת קוטלר, למשל, סיפרה על המקרה שלה עם אלכס גלעדי.

למרות גלעדי וגבי גזית, הקמפיין בישראל נכבה באותה מהירות שבה נדלק, ואנחנו עוד רחוקים כאן מלהבין ש-MeToo, אינו מאבק רק נגד הטרדות מיניות אלא פשוט למען שוויון.

משפטים כמו "אתה לא גבר!" עדיין נאמרים באגביות בטלוויזיה הישראלית ומשמרים את מאזן הכוחות הקיים, אבל ככל שיותר נשים יימצאו לא רק על המסך אלא גם בעמדות מקבלות החלטות - השינוי הוא רק עניין של זמן.

נחזור לארה"ב, שם לא לוקחים סיכונים. אחרי שפוקס ניוז שילמה מיליוני דולרים כדי להשתיק נשים שהתלוננו נגד המגיש הפופולרי ביל אוריילי, הפסידה מיליוני דולרים כשהסיפור הודלף לתקשורת ומפרסמים החרימו את התוכנית שלו, ואז שילמה עוד כמה מיליונים כדי להשתחרר מהחוזה איתו - גופי השידור האחרים, כמו NBC שפיטרו את מאט לאוור, למדו לחתוך ומהר.

ובואו לא נתבלבל, זה הכסף והרצון לשקט תעשייתי, לא צדיקות יתר שקפצה על בעלי המניות שהביאו להצלחת הקמפיין בארצות הברית. סדרות בוטלו, שחקנים הוחלפו, תכני עבר הוסרו - וזו אולי הסיבה שבגזרה הפוליטית, שם הכוח הכלכלי של הצרכנים לא משחק תפקיד, גם 16 נשים שסיפרו כי נשיא ארצות הברית הטריד אותן מינית לא מזיזות לאף אחד.