ביטוח מנהלים

ביטוח מנהלים

תכנית ביטוח עם השם הכי מטעה משום שבניגוד לשמה, זוהי תכנית ביטוח שמיועדת לכל העובדים. התכנית, שהיא חלק מהתנאים הסוציאליים בחלק ממקומות העובדה, מבוססת על תשלומים שמעבירים העובד והמעביד, למען קניית ביטוח לעובד.

המרכיב החשוב ביותר בתכנית הביטוח הזו הוא זכויות הפרישה. כלומר, הכסף שיקבל העובד לאחר שהגיע לגיל פרישה והוא יוצא לפנסיה. את הכסף מקבל העובד כסכום חד פעמי או כסכום חודשי. מרכיבים אחרים בביטוח הזה כוללים ביטוח חיים, שנועד למקרה שהעובד נפטר לפני שהגיע לגיל פרישה, וביטוח אבדן כושר עבודה, שנועד למקרה שבו העובד לא יכול לעבוד יותר בשל תאונה כלשהי.

ביטוח כזה הוא תחליף לפנסיה, והוא איננו חובה, אלא אם כן התחייב לכך המעביד בשעה שחתמתם על חוזה העבודה. הביטוח הזה רווח במיוחד בחברות פרטיות.

המדינה מעוניינת לקדם את תכניות ביטוח המנהלים ולכן, הביטוח מוכר כמרכיב שמעניק הקלות בתשלום מס הכנסה. המדינה גם קבעה סכומים מקסימליים לתשלום לביטוח מנהלים. החל מ-1 בינואר 2005, המעסיק יכול לשלם עד 7.5% מהשכר ו-8.33% מהפיצויים המגיעים לעובד לביטוח מנהלים, והעובד יכול לשלם לאותו ביטוח עד 7% משכרו.

חברות הביטוח השונות מציעות תבניות שונות לביטוח מנהלים. חלק מהחברות מאפשרות לעובד לקבוע איך יושקע הכסף – האם באגרות חוב, במניות וגו'. גם דמי הניהול של קופת החיסכון משתנים מחברה לחברה. בכל מקרה, אם עברתם עבודה, ניתן להעביר אתכם את תכנית הביטוח, כך שהמעביד החדש ישלם לתכנית הביטוח שכבר קיימת עבורכם.

מידע מפורט יותר בנושאי ההקלות במס לביטוח מנהלים אפשר למצוא באגף שוק ההון ביטוח וחיסכון של משרד האוצר.