לא עוצרת: בגיל 92 הסופרת נגה מרון ממשיכה לכתוב בדרך לעוד רומן חדש
בגיל 92, הסופרת נגה מרון, שהוציאה לאור כבר 41 ספרים, נמצאת בשיא יצירתה ובשלבים מתקדמים להוצאת רומן חדש שמתבסס על חווית החיים בדיור המוגן. מבחינתה, המעבר לדיור המוגן הוא אחד הדברים המרכזיים שתורמים לאריכות ימים וכפי שהיא מעידה – "ברגע שעוברים הדברים מסתדרים מעצמם".
"יש לי אוצר שבעזרתו אני מתגברת על הסגר ועל כל שאר הצרות, אני כותבת ויוצרת", מספרת מרון בהתרגשות, "בימים אלה אני כותבת רומן שמתבסס על החיים שלי בדיור המוגן. עברתי לאחוזת צהלה מבית רובינשטיין לפני חמש שנים ומאז כתבתי כבר ארבעה ספרים", היא מספרת בגאווה.
למרון יש שלושה נכדים וחמישה נינים, וכמי שנשמעת בשיחה רחוקה מאוד מגילה לא מפליא שהם מחמיאים לה שהיא "סבתא קולית ואלופה", כפי שהיא מעידה.
לדיור המוגן החליטה לעבור לאחר שדווקא הבית שלה הוא זה שהחליט להזדקן. "אני לא הזדקנתי אבל הבית שלי הזדקן, כל פעם התקלקל שם משהו", היא צוחקת, "בעלי נפטר לפני 18 שנה. הילדים והנכדים שלי כבר גדולים. כשהיו לי הרבה צרות עם הבית אמרתי לעצמי שלקנות דירה בגילי, הייתי בת 87, זה כבר לא הגיוני", מסבירה, "חברים שלי גרו בדיור מוגן וראיתי את החיים שם. הכרתי את הדיור מוגן ברובינשטיין והוא מצוין, הוא על רמה והאנשים על רמה. היחס והעובדים, יש פה צוות יוצא מן הכלל", היא אומרת.
"אנשים פה מרגישים חופש, הם מרגישים פתוחים", מספרת מרון על חווייתה, "אני מקווה שהספר החדש שלי נותן איזושהי תמונה, תקווה או הרגשה שזה לא סוף החיים של אנשים זקנים". נגה מוסיפה שההבדל הגדול מבית אבות הוא שבדיור המוגן לא מקבלים אנשים שהם לא בריאים. "האנשים כאן הם בעלי הרבה משמעות לחיים. העובדה שאנחנו בדיור מוגן זה לדעתי דבר שמאריך את חיינו", היא מסבירה, "ולא רק זה - יש לא מעט רומנטיקה. יש אנשים פה שמתחתנים ועוברים לגור יחד. אין לכם מושג כמה סיפורים קורים פה" היא מתארת בלהט.
ספרה החדש של מרון עוסק בסוגיה מעניינת. "הגיבורה של הספר מוצאת את היומן של סבתא בבית חולים לאחר שנפטרה", מתארת נגה, "היא מגלה ביומן כי התברר שסבא ארז היה הומו". ביומן מסופר כי הוא התייחס אליה כל כך יפה והיא התאהבה בו עד מעל הראש. הם עשו ביניהם הסכם וחיו יחד כמשפחה ולכל אחד מהם הייתה רשות לחיות לפי הבנתם בלי להתנצל ובלי להסתיר", היא מסבירה, "היא הסתירה את הסוד הזה מהילדים שלה, הילדים לא ידעו על ההומוסקסואליות של אבא שלהם".
מה הסוד לחיים ארוכים וצלולים?
"אני כל הזמן מפעילה את המוח ולומדת דברים חדשים", אומרת נגה, "אני מנגנת בפסנתר, משחקת ברידג' ארבע פעמים בשבוע, אני משתתפת בחיי התרבות בדיור המוגן, יש פה כל יום הרצאה, אירועים ומסיבות ריקודים כל מוצ"ש, אמנים מגיעים הנה".
לסיכום אומרת נגה כי "אני כבר יודעת שאני בשלב האחרון של החיים שלי וממש לא אכפת לי לסיים אותם כשצריך, רק בתנאי לא לסבול. חשוב לי להגיד למבוגרים שמרגישים בודדים שהם חייבים לעבור לדיור מוגן. זה מאוד יקר אבל הכל שאלה של סדרי עדיפויות. הדבר הזה הוא ממש איכות חיים".