נתניהו בהר הרצל: "נממש את יעדי הניצחון, ובמרכזם השבת כל חטופינו"

ב-11:00 נשמעה צפירה של שתי דקות - ונפתחו טקסי הזיכרון בבתי העלמין ברחבי הארץ: ישראל מציינת היום (שני) את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. בטקס הזיכרון הממלכתי בהר הרצל אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "יקירינו שנפלו במערכה ובכל מערכות ישראל מייצגים ערכי נצח, אהבת האדם והעם, אהבת המדינה, נכונות הקרבה, אמונה בצדקת הדרך. המלחמה נסובה בדיוק על כך - זה או אנחנו, ישראל, או הם - מפלצות החמאס. או קיום, חירות, ביטחון ושגשוג - או כיליון, טבח, אונס ושעבוד".

"אנחנו נחושים לנצח במאבק זה", הוסיף ראש הממשלה, "גבינו ונגבה מחיר יקר מהאויב על מעשיו הנפשעים. נממש את יעדי הניצחון, ובמרכזם השבת כל חטופינו הביתה. ניצחון שבעזרת השם יבטיח את קיומנו ואת עתידנו. אבל המחיר שאנחנו משלמים, המחיר ששילמו הדורות שלפנינו, המחיר הזה כבד מאוד".

"הכאב קיים בכל מקום, אבל כך גם האור", המשיך נתניהו, "את לפיד הקיום הלאומי שלנו, שמפיץ אור גדול לא ניתן לכבות. אנו מחזיקים אותו יחד – כפי שחיילינו ומפקדינו עומדים במערכה גורלית זו יחד. כי רק יחד ננצח. יחד נזכור את נופלינו, יחד נילחם ובעזרת ה', יחד ננצח. יהי זכרם של חללי מערכות ישראל נצור עימנו לדורי דורות".

יו"ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ, אמר בטקס: "משפחות יקרות, בבית העלמין כאן ובחלקות ברחבי הארץ, קבורים גיבורים. וביננו מתהלכים גיבורים - אלו ששרדו ונפגעו בגוף ובנפש. כולם, בכל תפקיד שמילאו, בחרו לשרת את עמם. כל חריטה על מצבה של נופל שנוסף לשורת החללים, היא חריטה בספר הגבורה של העם היהודי כולו. הגבורה להיות חלק מצבא ההגנה לישראל, מעם ישראל".

"כשיצאנו למבצע שלום הגליל, הייתי בקורס של הכוחות המיוחדים האמריקאים, ביטלתי את חופשתי המתוכננת, חיפשתי את המטוס הראשון, עליתי עליו, התייצבתי ודרשתי לעלות צפונה", סיפר גנץ, "כמוני היו רבים לאורך מערכות ישראל בעבר. בזמן שבמדינות אחרות, תושבים בורחים כשמתחילה מלחמה - אחרי האסון בשבעה באוקטובר, גילינו שוב שבישראל - מתייצבים. 'אלו', עם הטיק-טוק והסמארטפון - הגיעו מכל קצוות הארץ והעולם. צעירים אמיצים וערכיים, שקטעו טיול אחרי צבא, ושילמו מחסכונותיהם כדי לנחות מיד לשדה הקרב. הורים צעירים שלא חיכו לצו 8. שנשקו לילדים, והסתערו לחזית. אזרחים, שעזבו הכל, הניעו את הרכב, ויצאו להתנדב בעומק התופת".

"לכאבנו, שדות השיש, הם ההוכחה הכואבת ששרשרת הדורות נמשכת. חוט ברזל מקשר בין אלו שנפלו במלחמת העצמאות, לאורך השנים במלחמות, במתקפות טרור ובאירועים השונים, ואלו שנפלו כעת במלחמת הקוממיות השנייה שלנו. הם ציוו לנו את החיים".

עוד אמר גנץ: "משפחות יקרות, למרות הזמן שחלף, לפעמים בבית ביום שישי, בשעה שהוא היה חוזר מ'ישיבה עם חברים', אני עדיין יושבת ומחכה – סיפרה לי אם שכולה שנמצאת כאן איתנו. המחשבות וההרגלים לא פוסקים, גם שנים רבות אחרי. הזיכרון הוא גם צו המעשה. כל אלו שנפלו בכל מערכות ישראל, כולם הקריבו את חייהם. ועלינו לקחת על עצמנו גם בעבורם ובזכותם, את משימת החיים. כמדינה, כחברה, כמשפחות וכפרטים. אנחנו ננצח את המלחמה הקשה. נשוב לבארי ולמטולה, חזקים וכואבים. נשוב לימים שקטים וטובים יותר. ובעזרת השם נשוב לראות את חטופינו, שכולנו מתפללים לשלומם, ואנחנו מחויבים לפעול להחזירם גם במחירים כואבים מאוד".

"כגודל האסון שמולנו, כך גודל הנחישות הישראלית שאויבינו לא זיהו. אומץ הלב הבלתי רגיל שפקד את שורותינו ירשם בדברי ימיה של אומתנו. הניצחון יושג בהסרת האיום של חמאס, חזרה ליישובים והחזרת החטופים. אבל בניצחון צבאי לא די. יצחק רבין ז"ל, אמר: 'איש אינו רשאי לדבר בשם הבנים והבנות שנפלו, גם לא אנחנו. אבל אולי נוכל לבקש? לבקש שלום בתוכנו, למצוא את המאחד ביננו, את שיתוף הפעולה לקראת ימים גורליים וקשים. יש לנו הרבה לזכות בו, הרבה גם לאבד. אולי נראה באחדות, בנפש החפצה, בלב הפתוח, ביד המושטת את צוואת הילדים'. גם אני, איני רשאי לדבר בשם הנופלים, אך אני מבקש לדבר בשם משפחות שכולות רבות כל כך שפגשתי, ולשאת את הבקשה שהעבירו לי: שנראה גם בשמירה על אחדותנו, את צוואת בנותיהם ובניהם. גם כך, נשיג את ניצחוננו".

לסיום אמר גנץ: "אני מבקש ברשותכם, לחבק מכאן גם את המשפחות שלא יזכו ביום הזה לפקוד את קברי יקיריהן. משפחות החללים החטופים, משפחות שכולות שמפונות מבתיהן. יש לנו חובה מוסרית עליונה, שגם להן תהיה היכולת להתייחד עם יקיריהן. נתפלל לשלומם של חיילי צה"ל שנמצאים בחזית – שישלימו את משימתם, וישובו בשלום. ובהבטחה לכן המשפחות השכולות – שנעשה הכל, שהקורבן לא יהיה לשווא. נהיה ראויים להם. נהיה ראויים לכן. יהי זכרם ברוך, ומורשתם של הנופלים כולם, מצפן למעשינו".

מוקדם יותר התקיים במטה השב"כ טקס יום הזיכרון במעמד המשפחות השכולות, שגרירים מארה"ב, בריטניה וגרמניה, נציגים מארגוני המודיעין המקבילים בעולם, ראשי שב"כ לשעבר, גימלאי השירות, חברות וחברי מטה שב"כ ועובדות ועובדי הארגון. ראש השירות רונן בר אמר: "זה יום זיכרון עם תחושת מועקה מאוד מאוד גדולה - במדינה, בשב״כ ושוב גם לי באופן אישי. כולנו מרגישים שאת אותה שמיכת ביטחון שתמיד התגאינו בה - לא הצלחנו לספק לעם ישראל ב-7 באוקטובר. כולנו מרגישים את הפספוס, את התחושה שיכולנו למנוע - וכראש הארגון ואחראי על פעילות הארגון אני מרגיש את זה אולי יותר מכולם".

"זה יום קשה לכל משפחה שכולה, זה יום קשה לכל אזרח, זה יום קשה לכל עובד שב"כ, זה גם יום קשה לי באופן אישי", אמר בר בפתח דבריו, "השנה, לצערנו, נוספו תמונות רבות של אזרחים שנטבחו ושל לוחמות ולוחמים שנהרגו. לוחמים שלנו, של צה"ל, של המשטרה, של כוחות ההצלה ושל כיתות הכוננות. יחד נלחמנו, יחד נפלנו, יחד נקום. 10 תמונות נוספו למשפחת השכול של השב"כ השנה. מאחורי כל תמונה - יש עולם ומלואו. על הנייר כולם שונים מאוד. אבל כשאתה מסתכל להם בעיניים אתה רואה את המשותף".

"את חלקו של שב"כ למול מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר אנחנו מתחקרים לעומק", הוסיף בר, "תחקיר כואב ומשמעותי. אנחנו נלמד מזה ונתקן את מה שנדרש. זאת חובתנו לעם ישראל וזאת חובתנו לנופלים. ללא אמון הציבור במוסדות המדינה ובנו - אין לנו זכות קיום. החלק של שב"כ במלחמה עדיין לא נגמר - לא ננוח עד שנשיב את כל 128 החטופים הביתה ואת הארבעה שהיו שם לפני כן. אלה החיים ואלה שאינם בין החיים. את כולם. כי זה ההבדל האמיתי בנינו לבינם - אנחנו נקריב את חיינו למען האזרחים, הם יקריבו את חיי האזרחים למענם. נבוא חשבון עם כל מי שהיה לו חלק, ישיר או עקיף, עם אותו יום נורא - למען הנופלים, למען המשפחות ולמען עתיד טוב יותר. שנהיה ראויים לכל אלה שלא איתנו היום".

בטקס הקראת השמות בהיכל הזיכרון בהר הרצל בירושלים אמר שר הביטחון יואב גלנט: "זו מלחמת אין ברירה, מלחמה שתעצב את חיינו בעשרות השנים הבאות. זו מלחמה שתימשך עד אשר נשיב את חטופינו, נפרק את שלטון החמאס ואת יכולותיו הצבאיות, ונחזיר את השגשוג והיצירה למדינת ישראל ואת החיוך לפניהם של אזרחיה".

הרמטכ"ל הרצי הלוי אמר אמש בטקס הממלכתי בכותל המערבי: "כמפקד צה"ל במלחמה, אני נושא באחריות לכך שצה"ל כשל במשימתו להגן על אזרחי מדינת ישראל ב-7 באוקטובר. את משקלה על כתפיי אני חש בכל יום, ובליבי אני מבין היטב את משמעותה. אני מרכין ראש לזִכרם של האזרחים שלא הספקנו להציל, של עמיתינו חברי כיתות הכוננות וכוחות הביטחון, ושל חללי צה"ל, גברים ונשים במילואים ובסדיר, שנפלו בקרבות מאז פרוץ המלחמה ועד היום".

נשיא המדינה יצחק הרצוג נאם בטקס בבגד קרוע, "סמל לאבל ויגון של עם שלם בשנה זו - שנת אבל לאומית. סמל לקרע מדמם בלב העם, בליבה של מדינת ישראל - שכולה, מיוסרת ובוכה בכי תמרורים". הוא פתח את דבריו בקריאה להשבת החטופים: "לכל אורך הימים הלאומיים האלה, אנחנו לא שוכחים לרגע שאין גדולה ממצות פידיון שבויים. אנחנו חייבים לגלות אומץ ולבחור בחיים, לא לנוח ולא לשקוט - עד שישובו כולם הביתה".

הרצוג אמר: "הקרע המדמם שכולנו מרגישים בליבנו השנה, לא יכול להישאר חסר משמעות. המשפחות השכולות אומרות לי את זה שוב ושוב. הקרע בלב של העם - חייב לאחות את הקרע בעם. הקריעה הזאת היא גם קריאה וזעקה. קריאה לעשייה ולתקומה כעם אחד". ברקע סוגיית חוק הגיוס, אמר הנשיא: "ההגנה על ביטחון ישראל והשירות בצה"ל - הם זכות עצומה, לא נטל".

משנת 1860 ועד היום נפלו 25,040 חללים במערכות ישראל. הנתון כולל את חמשת חיילי צה"ל שנפלו בסוף השבוע בקרבות בעזה וחייל נוסף שנהרג בתאונת דרכים. מיום הזיכרון אשתקד ועד היום נוספו 766 חללים למניין הנופלים ועוד 61 נכים שנפטרו כתוצאה מנכותם והוכרו במהלך השנה כחללי מערכות ישראל. 716 חללי מערכות ישראל נפלו במהלך מלחמת 'חרבות ברזל', בהם 642 חללי צה"ל הכוללים 39 חברי כיתות כוננות, 68 חללי משטרת ישראל ו- 6 חללי שב"כ.