העונה השלישית של ברידג'רטון מתמקדת בזוג הכי פחות אטרקטיבי - אבל גם זה עובד

קשה לדמיין אבל ברידג'רטון נכנסה לחיינו אי-שם בשנת 2020, בשיא מגפת הקורונה. זוכרים? והנה העונה השלישית שלה מגיעה ארבע שנים לאחר מכן, ואנחנו שוב במציאות הרוסה לגמרי, משוועים לאסקפיזם - ומה רחוק יותר מהמציאות הישראלית מאשר רומן אנגלי על נסיכות ודוכסים?

אז הנה, אחרי המתנה של שנתיים, חלק הראשון של העונה השלישית של ברידג'רטון הגיעה לנטפליקס, וכבר בפתח הביקורת הזו נבטיח לנסות לעשות כמה שפחות שימוש במילה "לוהט" (לא שזה כזה קשה כשהדמויות המרכזיות של העונה הזו הם פנלופי פת'רינגטון וקולין ברידג'רטון - אולי הזוג הכי יבשושי ברומן הסוער הזה). דיסקליימר: הדעה הזו לא התגבשה בעקבות העובדה שניקולה קוכלן, שמגלמת את פנלופי, לא בדיוק מחבבת אותנו הישראלים.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• במאלמו חווינו אנטישמיות - אבל גם קיבלנו חיבוק ענק
• בשמלה צהובה עם תמונות החטופים: זעקת ניצולת הטבח בפסטיבל קאן
• עם איסור על ענידת סיכות ואבטחה מוגברת: נפתח פסטיבל קאן ה-77

העונה הזו נפתחת עם קולין (לוק ניוטון), אשר חוזר ממסעותיו ברחבי אירופה אליהם יצא בסוף העונה הראשונה כשליבו נשבר, לאחר שגילה כי ארוסתו בהיריון מגבר אחר. מדמות של בחור עדין, תמים ומתוק שנראה חיוור לעומת גברי האלפא סביבו, קולין הופך לגבר צעיר שמוריד חולצה בכל הזדמנות וחושף חזה שעיר ושרירי, ובשעות הפנאי עסוק בסקס בשלישייה.

בעוד פנלופי הייתה ונשארה מאוהבת בקולין לאורך כל התקופה הזו, מצידו הם עדיין רק ידידים ואפילו המסע המטלטל באירופה לא עוררו בו רגשות אהבה לחברתו משכבר הימים. עבורה, שובו דרמטי ועשוי לשנות את חייה - אבל מבחינתו, פנלופי הייתה ותישאר לעד בפרינדזון.

אלא שאז, גבר שלישי נכנס לתמונה, וקולין - כמו גבר טיפוסי ופרימיטיבי - מבין שפנלופי היא האחת (ברשותכם נדלג על השלב שבו אנחנו מכניסים הערות פמיניסטיות, והפעם נסלח לכל הצדדים כי בכל זאת מדובר במאה ה-18).

כזכור, בתום העונה הראשונה גילינו כי פנלופי היא גם הקול המספר של הסדרה - ליידי וויסלדאון, הרכילאית המקומית הסודית, שיצרה אינספור סנסציות ובעיות כמעט לכל אחת מהדמויות בסיפור. האם הפעם היא תכניס את משולש האהבה שלה לצהובון המקומי שמסעיר את תושבי לונדון? את זה תגלו כבר לבד.

תקינות פוליטית ואופנתית

ברידג'רטון הסדרה חרטה על דגלה את ערכי ה"דייוורסיטי". זו כנראה הסדרה הראשונה ששינתה עובדות היסטוריות, כשהכניסה לבתי המלוכה לא רק "אנשים לבנים" לשם העדפה מתקנת. כך לדוגמה, הכוכב הכי גדול של העונה הראשונה (שלא לומר של הסדרה כולה) היה הדוכס סימון באסט (רגה ז'אן פייר) - בחור כהה עור. אין בסדרה הזו זכר לעבדות ולאירועים מורכבים יותר שמוציאים את הגזע הלבן כפטרוני. כולם יכולים להשתדך זה לזו, כאילו מדובר בחוות חופש וטנטרה.

מאותה הסיבה כנראה, בחרו יוצרי הסדרה להתמקד בעונה השלישית בכוכבת ראשית שלא תואמת את דמותה של מי שאנחנו מצפים לראות בתפקיד הזה. בייחוד לא אחרי שתי העונות האחרונות. פנלופי היא לא "מיס פרפקט" כמו קודמותיה. היא נמוכה, שמנמנה וג'ינג'ית, והיא יודעת את זה. דווקא השוני שלה עושה אותה לדמות מורכבת ומעניינת יותר מהיפות של המקום. היא, לעומת הגיבורות הקודמות, חווה קונפליקטים לא רק בפן הרומנטי. היא דמות עגולה.

בגזרת דמויות המשנה יש התפתחויות פחות צפויות גם כן: קרסידה, המין גירל הראשית של הסדרה, הופכת לדמות מורכבת, שמספקת כמה אמירות פילוסופיות על חברות, בניסיון שלה להפוך לחברה הכי טובה של אלואיז ברידג'רטון - שכזכור רבה עם פנלופי בסוף העונה השנייה. בהמשך, היא אפילו מאמתת את אלואיז עם אמות מוסר בעייתיות שמצאה אצלה באישיות.

גם האימא של משפחת ברידג'רטון, ליידי ויולט, זוכה לעדנה בעונה השלישית, כשנראה שהיא סוף סוף פגשה מישהו לאחר התאבלות רבת שנים על מות בעלה - זוגיות שהייתה ממש סמל סטטוס אצל בנות המשפחה.

מבולבלים מכל הדמויות החדשות? עשינו קצת סדר

פרנצ'סקה, בת נוספת לשושלת ברידג'רטון, שלעומת אחיותיה היא ביישנית מאוד, היא תוספת מרעננת לקאסט הקבוע. אגב, השמלות שהיא לובשת הן נושא לטור בפני עצמו. זו ללא ספק העונה המובילה בתחום התלבושות. הכול פשוט יפה כל כך.