מדינה שאינה דמוקרטית - איננה מדינה יהודית | דעה
מאז ומתמיד ביקשה היהדות לרסן את הכוח, וגם במצב בו העם ביקש מלך - היהדות דאגה שהוא יוגבל על ידי התורה, החוק, הנביא או הסנהדרין. רשות אחת שמרוכז בה כל הכוח היא לא דרכה של היהדות, שכן מחלוקת היא נשמת אפנו - ובהיעדרה אין דמוקרטיה
החקיקה והמחאה נגד המהפכה המשפטית מתקדמות ומתגברות, ונדמה שגובה הלהבות ממשיך לעלות. מתווה הנשיא עומד לו יתום, למרות מאמצים רבים ואף תמיכה מחברי כנסת מסוימים שמשמיעים את קולם. המצב הביטחוני כואב ומסוכן, הטרור מרים ראש ומתגבר ולצערנו גם תופעות של טרור יהודי לא חסרות בימים אלו.
כחלק מהשיח בשבועות האחרונים, נשמעים יוזמות לסרב לשירות מילואים. כמי ששירת את המדינה בסדיר ובקרבי, אני חושב שסרבנות היא כלי אחרון במשטר דמוקרטי. ישראלים רבים חשים, ובצדק, שהחקיקה "נוסעת אין עצור", אבל קולות הסרבנות, בעיניי, לא עוצרים את העגלה אלא עלולים לנתק אותה ממוביליה. ברגע שחלקים מהציבור יסרבו לשרת בצה"ל כאשר הממשלה נוהגת בדרך שלא מקובלת עליהם, אנו עלולים להגיע למחוזות מסוכנים מאוד. לטעמי, אסור להגיע לשם.
השירות בצה"ל הוא לא רק חובה אלא גם זכות, להיות חלק מהשלם ולהגן על הבית שלנו גם כשהוא רועד מבפנים. לפני כמה ימים קיימנו מפגש וירטואלי עם בוגרינו, שחלקם נמצאים בשירות הצבאי כרגע, וחלקם כבר השתחררו והחלו לגבש את מסלול חייהם. שאלנו אותם לתחושותיהם, ניסינו יחד לנתח את המצב במדינה, תהינו כמה אנו מבינים מה שקורה ואת ההשלכות וגם מה המקום של כל אחד מאיתנו מול המתרחש לנגד עינינו.
פגשתי אנשים שחלוקים בדעתם, אבל מבינים את חומרת המצב ורואים את הכאב של אלו היוצאים למחות כנגד המהפכה המשפטית, למרות שאינם מסכימים עמם. מאידך, יש גם ביטול, רמיסה ודה-לגיטימציה של ציבור המוחים. התחוור לנו שהביטול הוא לא מנת חלקו של ציבור או צד אחד בלבד.
ככל שהימים חולפים התחושות נעשות קשות יותר ויותר. נציגי השלטון לא עוצרים - העיקר להכריע ולקבוע עובדות. במגילת העצמאות נכתב: "בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית". אנו קמנו, אנו כאן, ואנו עדיין מחפשים לעצב את דמותנו הרוחנית, הדתית והמדינית. דתיים וחילונים, ימין ושמאל, יהודים וערבים כאחד. אנו מבקשים לשאול לא רק מה קרה לנו, אלא מה יקרה לנו? איך שומרים כאן על סיפור משותף לכולנו?
היהדות, מאז ומתמיד, ביקשה לרסן את הכוח, היא לא ביקשה מלך. גם במצב בו העם ביקש מלך, היהדות דאגה שהוא יוגבל על ידי התורה, החוק, הנביא או הסנהדרין. רשות אחת שמרוכז בה כל הכוח היא לא דרכה של היהדות. מחלוקת היא נשמת אפנו ובהיעדרה - אין שיחה. כשאין מחלוקת - אין חופש, כשאין מחלוקת - אין דמוקרטיה. דרושה לנו מחלוקת לשם שמיים, כזו שבאה לבנות ולא להרוס. באה לקיים ולא לבטל, באה לחזק ולא להחריב, באה לשמוע את השונה ממני ולא להשתיק אותו. זו האחריות של כולנו, של כל הצדדים גם יחד.
מאז ומעולם שאפתי לגור במדינה יהודית ודמוקרטית בדיבור אחד, בנשימה אחת. מדינה שאינה דמוקרטית איננה מדינה יהודית. הברית חזקה מן הדיברות ואפשר לשנות חוקים, אבל צריך להיזהר לא לשנות את כללי המשחק. על כולנו האחריות לנהוג בנחישות ובזהירות, כי אלימות היא לא דרכנו, שום אלימות בשום צורה. אנו חיים יחד, יודעים לעמוד יחד ומנסים יחד לבנות את הבית המשותף שלנו, מכאן תצא הבשורה. אנחנו כאן לתת תקווה, להשפיע על הדרך, לעצב אותה. אנחנו יכולים ובעזרת השם אנחנו נצליח. כולנו נצליח. מדינת ישראל תצליח. וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה ה' לְבַדְּךָ בְּרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט.
הרב יואב אנדי הוא רב קונסרבטיבי וראש המדרשה למנהיגות בחנתון
רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com