בינה מלאכותית תחליף עיתונאים - רק אם לא נשמור על חופש העיתונות | דעה
כל עוד הוא העיתונאי יתחקר, יטיל ספק ויברור עיקר מטפל, לא יהיה לו תחליף. אם נשמור על חופש העיתונות והעיתונאים, הבינה המלאכותית תישאר עוד כלי לאיסוף מידע, אחרת - אף אחד מאתנו לא יוכל להבדיל עוד בין חדשה לבדיה
"מכיוון שהבינה המלאכותית עדיין לא יכולה לעשות הכל באופן אוטומטי, עיתונאים עדיין משמשים תפקיד חשוב בתחום העיתונות, ויש עוד הרבה חשיבה ויצירתיות שנדרשת על מנת ליצור תוכן איכותי ומקצועי", זו התשובה שהעניקה לנו הבינה המלאכותית (ChatGPT4) על השאלה "האם הבינה המלאכותית עתידה להחליף את העיתונאים?". התשובה שקיבלנו מדוייקת, בדגש על המילה "עדיין", ולמעשה כבר היום יש דיווחים על מערכות שמקצצות עיתונאים על הרקע הזה, כמו אתר החדשות הטכנולוגיות CNET.
המענה הנכון והמלא לאתגר הזה נעוץ בשמירה על מקומו ומקצועיותו של העיתונאי, עורך וכתב, על יכולתו לקבל החלטות נקיות בשיקול דעת. כל עוד הוא יתחקר, יטיל ספק, יברור עיקר מטפל, פייק ניוז מחדשות, לא יהיה לו תחליף. אם נשמור על חופש העיתונות והעיתונאים - הבינה המלאכותית תישאר עוד כלי לאיסוף מידע, אחרת - אף אחד מאתנו לא יוכל להבדיל עוד בין חדשה לבדיה.
החודש ציינו את היום הבינלאומי לחופש העיתונות, והמדד השנוי במחלוקת של "עיתונאים ללא גבולות" דירדר אותנו למקום ה-97. אבל גם ללא קשר למדד הזה, חופש העיתונות כחלק מחופש הביטוי נמצא בימים אלה במאבק על קיומו בישראל. הקיטוב ואפס הסובלנות לדעות אחרות מחד, וההסתה מכוונת מבכירים בממשלה נגד מערכות העיתונות ("ערוצי התעמולה") מאידך - הופכות את העבודה העיתונאית למאתגרת, שלא לומר מסוכנת יותר. עשרות כתבים וכתבות הותקפו במהלך המחאה בשבועות האחרונים, נושא שמנוטר ומטופל ע"י אגודת העיתונאים ירושלים בעדיפות עליונה.
לכך יש להוסיף את הרשתות החברתיות שהפכו לכיכר העיר החדשה, ותורמות לכך שהאמת והדיווח האובייקטיבי הפכו להיות אופציה בלבד. המונופול על הדיווח והפרשנות נלקח מידי אלה שזה מקצועם, או מאלה שרכשו מוניטין וקהל המעריך את דעתם ואת ניתוח המציאות שלהם.
ידיעות הכזב, "פייק ניוז", והמניפולציות התודעתיות הפכו לנפוצות כל כך, עד שהן משמיטות את הקרקע היציבה של הדיווח העיתונאי ההוגן וההגון. הפצת השמועות הבלתי מבוססות הפכה להיות מהירה פי עשרות מונים, והיא עלולה לגרור תוצאות חברתיות חמורות במקרים מסוימים.
בנוסף לזאת, אמצעי התקשורת החדשים מעניקים לשלטון אמצעים חדשים להגיע להמונים באופן ישיר מעל ראשם של אמצעי התקשורת הממוסדים, תוך התחמקות משאלות וביקורת שעיתונאים מקצועיים היו יכולים להעלות ולהקשות על העברת המסר. הצהרות מצולמות בפייסבוק ומחליפות את מסיבות העיתונאים, בניסיון להפוך את כלי התקשורת המסורתיים לעוד צינור להעברת המידע.
אפקט שלילי נוסף שהרשתות החברתיות מעצימות אותו הוא הקיטוב החברתי. השיח ברשתות גולש עד מהרה לעימותים מילוליים חריפים ולקיצוניות חדה. הסנקציות שננקטות בחלק מהרשתות אינן אפקטיביות דיין כדי למנוע את ההקצנה, ובקצתן אין סנקציות כאלה כלל.
התהליך הזה הוא גלובלי והוא אינו חד ערכי. בכל זאת יש יתרונות עצומים לרשת - זמינות המידע בכל תחום כמעט ושיתופו, הקלות של יצירת קשרים בין אנשים, החשיפה, בין אם היא מרצון או לא מרצון, לתרבויות אחרות ועוד. מול כל ההתפתחויות הללו היכן מקומה של העיתונות המקצועית? והאם נותר לה מקום בעולם החדש?
אני סבור שנותר לה מקום, אם היא תדע להתמודד עם העולם הזה ולהפוך לעוגן האמין של המציאות. אם היא תדע ותקפיד לחשוף את הזיופים ואת חצאי האמיתות והמניפולציות, אם הקוראים או המאזינים והצופים יידעו בוודאות כי ניתן לסמוך על המידע המסופק להם בצינורות הללו, ושהוא מידע שעבר בדיקה ועומד בכללי אתיקה נוקשים. אם היא תדע לגייס פרשנים ומובילי דעה חדים ולא משוחדים, וכמובן אם התקשורת תשכיל לבנות ולפתח מודלים כלכליים שיאפשרו לה לשרוד ואף לשגשג בסביבה החדשה ללא התפשרות על הערכים שצוינו.
במגרש הזה יש לשידור ציבורי יציב ועצמאי תפקיד חשוב וחיוני כאמת מידה לערוצים האחרים. כאן גם ממלאת תפקיד ההתאגדות המקצועית של העיתונאים בארץ ובעולם. על האיגודים לתפקד כשומרי סף, הן בפן מקצועי והן בזה הכלכלי, עליהם לחזור ולהעניק לעיתונאי את התחושה שהוא מוגן כל עוד יעמוד בכללי המקצוע.
אנו באגודת העיתונאים ירושלים מודעים למצב הזה, ונאבקים מזה שנים לשמור ולהגן על השידור הציבורי ועל ציבור העיתונאים ככלל. במשך השנים פעלנו כדי לפתח שיתופי פעולה עם איגודי עיתונאים בעולם, כאשר המציאות הפוליטית היוותה אתגר - אך השגנו גם הישגים בנושא מול עמיתינו באירופה.
שייקה קומורניק הוא חבר הנהלת אגודת העיתונאים ירושלים וחבר נשיאות מועצת העיתונות והתקשורת
רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com