המקור, עונה 17, פרק 8: רשלנות רפואית
מה קורה מאחורי הקלעים כשאתם על שולחן הניתוחים? הקלטות בלעדיות החושפות מציאות מצמררת של מעשים המביאים למותם של חולים בבתי החולים | לצפייה ישירה
תגובת בית החולים הדסה
הדסה לא נוהגת לברר באמצעי התקשורת נושאים הקשורים לאיכות הטיפול בחולים או למערכת יחסי העבודה עם עובדיה, ותמוה בעיננו מדוע עוסקת התוכנית באירועים מלפני עשור, אשר התרחשו תחת הנהלה אחרת לגמרי.
כל הנושאים שהוצגו בתוכנית נבדקו וטופלו כנדרש ע"י הגופים והרשויות המוסמכים לכך בתוך בית החולים הדסה ומחוצה לו, ולגבי נושאים התלויים ועומדים כעת בערכאות המשפטיות המוסמכות- איננו סבורים שתוכנית טלוויזיה יכולה להוות תחליף לבדיקות אלו.
הנהלת הדסה בעבר וההנהלה החדשה של הדסה היום, לא הקלה ראש בטענות רופא בכיר כלשהוא בהקשר לסיכון חולים, או התחמקה מלגלות אחריות ולבצע את הבירורים הנדרשים ולשתף פעולה באופן מלא עם משרד הבריאות, או גופי חקירה אחרים. כך גם בכל המקרים עליהם מתלוננת אלמנתו של ד"ר מילגלטר ז"ל, אשר מנהלת מסע אישי וחסר בסיס שרובו השמצות נגד הנהלת הדסה הקודמת ונגד רופאיה הקודמים, מתוך אג'נדה ברורה כדי לתמוך בתביעתה הכספית מהדסה וממנהל המחלקה לשעבר, פרופ' עוז שפירא.
התאונה המצערת של אופק טאוב הינה מקרה כאוב אשר נחקר ע"י משטרת ישראל וע"י הפרקליטות בהיבט הפלילי, ונקבע כי אין מקום להעמיד לדין פלילי את הצוות המעורב ואת ההנהלה של אותה תקופה.
הנהלת הדסה הקודמת לקחה אחריות מלאה והכירה באחריות בית החולים לנזק, התנצלה על הטעות באופן פומבי מול המשפחה, תוך שלא חסכה כל מאמץ לזהות את מקור הטעות ולתקן הן את המרכיב האנושי והן את הסביבתי, על מנת שלא ישנו מקרים כגון אלה בתוך בית החולים ובאופן רוחבי בבתי החולים בארץ.
הניסיון לייחס לד"ר מילגלטר המנוח מפי אלמנתו את כל הטוב שבעולם, ולמנהל המחלקה והרופאים הבכירים האחרים דאז - שאף הם שרתו את הדסה שנים ארוכות - את כל הרוע שבעולם, אינו עומד מול העובדות שכבר נחשפו ופורסמו לגבי התנהלותו של המנוח עצמו בבית המשפט באופן מפורט.
באשר לטענות הגב' מילגלטר לגבי איכות הטיפול שניתן לילדים בפועל, הרי שבתקופת כהונתו של פרופ' שפירא כמנהל המחלקה לכירורגית לב חזה, שיעור התמותה בניתוחי לב בילדים בהדסה, ירד פי 2.5 מ-7.1% ל-2.5%, עובדה הסותרת לחלוטין את הטענות.
הנהלת הדסה היום וההנהלה דאז, וכך גםהצוות הרפואי והפרא-רפואי של דהיום ואז, עושה לילות כימים לטפל בחולים הקשים והמורכבים ביותר בתחום ניתוחי הלב, וזוכים לאורך השנים להצלחות נפלאות ולשביעות רצון של הצוות ובעיקר של החולים ומשפחות המטופלים.
תגובת פרופ' אמיר אלעמי
ביחס למקרה הראשון – "למרות שבמקרה זה הדמן של החולה גבר לנגד עיניו, שפירא לא טרח להודיע לי ככונן על הצורך הדחוף בהתערבות. שפירא נהג לחמוק כמעט בכל הזדמנות שהיה צורך בהתערבות דחופה". ביחס למקרה הנוסף מסר: "מדובר בחולה עם ארוע חריף שעד אז היה מקובל שמטפלים בו מנתחי כלי דם. שפירא דרש להעביר חולים כאלה ליחידה שלנו. לאיש מאיתנו לא היה נסיון בשיטת טיפול זו ולכן החולה התעכב ונפטר – וודאי לא באשמתי". ככלל, מסר, "יש לא מעט אירוניה בעובדה שמי שישב באמריקה בשעה שאנחנו טיפלנו בפצועים הקשים ביותר של האינתיפאדה, מאשים אותנו ברוע מסמר שיער".
תגובת משרד הבריאות
בכל הנוגע לבדיקה שנעשתה בנציבות הקבילות בעניין אופק טאוב:
עם ההחלטה על סגירת התיק הפלילי ולאחר שוועדת הבדיקה סיימה את עבודתה, חודש הבירור במשרד הבריאות במסגרתו הוקם צוות רחב אשר מנה 9 חברים בראשות הנציב, ד"ר בעז לב, ואשר כלל רופאים, אחיות, עורכי דין ונציגת ציבור. צוות הבדיקה שמע את התייחסויות המעורבים לכל קביעות הוועדה וביניהן גם לשאלת ביצוע 2 ניתוחי לב במקביל ועמדת הצוות מתוארת במפורט בהחלטת הנציב בסיכום הבירור. בתמצית, הצוות הגיע למסקנה פה אחד כי ההחלטה על ביצוע ניתוחים במקביל הינה החלטה ניהולית לגיטימית וזאת כחלק מתוכנית להרחבת פעילות המחלקה וכמות הניתוחים.
תוכנית הניתוחים נקבעה מספר ימים מראש ולא הובעה התנגדות על ידי איש מאנשי הצוות בזמן אמת לביצוע ניתוחים במקביל בשני החדרים. יתרה מכך, גם אם היה מי שסבר כי קיימת בעיה כלשהי, מצופה ממנו לבדוק היטב את החדר והציוד או להביע התנגדותו לביצוע הניתוח בחדר זה. דבר מאלו לא בוצע. יחד עם זאת בהחלטת משרד הבריאות נקבע כי היה מקום לבצע היערכות נאותה על ידי כלל אנשי הצוות וקיום ישיבת הכנה רב צוותית במטרה לבחון את ההיבטים השונים של החלטה ניהולית זו. על כך נמתחה ביקורת בהחלטת הנציב.
חומר שנאסף על ידי ועדת הבדיקה ופרוטוקולים הועברו למשטרה עוד בראשית החקירה הפלילית שנוהלה בעניין בשנת 2014.
לאחר שהצוות בראשות הנציב ביצע השלמות של הבירור נדונה שאלת האחריות של אנשי הצוות המעורבים. הליך הבדיקה בנציבות הסתיים לפני כמעט כשנה והועבר ליחידת הדין המשמעתי לצורך גיבוש החלטה על נקיטה באמצעים משמעתיים.
ערעור הוגש על ידי המשפחה לפרקליט המדינה בעניין ההחלטה על סגירת התיק הפלילי אולם טרם התקבלה החלטה בעניין זה.
לאחר קבלת ההחלטה בעניין ההליכים הפליליים, יימשכו ההליכים המשמעתיים בטיפול יחידת הדין המשמעתי. במקביל, צוות יחידת הדין המשמעתי לומד את חומר החקירה של המשטרה, ועדת הבדיקה והבירור שנעשה על ידי נציב קבילות הציבור.
בכל הנוגע לבדיקה שנעשתה בנציבות הקבילות בעניין התינוקת שמפטרה
הוועדה השנייה הוקמה בעקבות קבלת מידע חדש, שלא היה קיים בידי הוועדה הראשונה, ולכן הצדיק בירור והתייחסות לטענות החדשות שהועלו בנוגע לטיפול בילדה.
הוועדה החדשה קיבלה את כל החומר, שמעה את כל בעלי העניין, לרבות המתלוננת גב' מילגלטר, משפחת הילדה וכן אנשי הצוות הטיפולי וההנהלה הבכירה בזמן האירועים.
דוח הוועדה דן בהרחבה בסוגיות הרלבנטיות ומתייחס בפרט לטענה, בדבר נסיבות אי הגעת הכונן ד"ר מילגלטר ז"ל לטפל בילדה כבר בהגעתה למיון.
במסקנות הדוח תוארו השפעותיה של מערכת היחסים הבינאישית והמקצועית הלקויה, על שגרת העבודה במחלקה.
על סמך הראיות והעדויות שנבחנו לא הוכח כי ניתנה הוראה מפורשת להימנע מלקרוא לד"ר מילגלטר ז"ל ככונן. התנהלות הצוות במיון הייתה לקויה וראוי היה לקרוא לד"ר מילגלטר ז"ל.
בשני המקרים, האירועים אירעו לפני שנים רבות ומאז חלו שינויים מהותיים ורבים בסגל המחלקה, בתפקוד המערכתי ובהנהלת בית החולים. מנהל המחלקה דאז כבר אינו מנהל, הועברה המלצת הנציבות לבחון נקיטה בהליכים משמעתיים בגין חלקו בעניין אופק טאוב ולצידו אנשי סגל נוספים. נקבעו נהלים והליכי שיפור שדווחו למשרד הבריאות ויישומם נבחן ונבדק פעמים חוזרות וזאת על מנת שאירועים כנ"ל לא יישנו.
באופן כללי, הנציבות היא הגורם במשרד הבריאות שתפקידו לברר אירועים ודיווחים אשר יש בהם חשש לכשל או רשלנות. איסוף המידע מתבצע באמצעות גורמים מקצועיים וציבוריים כאשר התכלית המרכזית היא שיפור תפקודם של המטפלים כפרטים ושל מערכת הבריאות ככלל על ידי איתור ליקויים בתפקוד ובנוהל ולהמליץ על נקיטת פעולות מתקנות, נהלים, חוזרים, הנחיות או המלצה על המשך טיפול משמעתי באמצעות יחידת הדין המשמעתי של משרד הבריאות כנגד מי שלכאורה נהג ברשלנות חמורה. לאחרונה הוכללו בצוותי הבירור נציגי ציבור כדי להגביר את אמון הציבור ואת השקיפות של הבדיקות בנציבות. ההמלצות מתקבלות על דעתם של הבודקים ומוגשות לנציב.
איסוף החומר והכרעה אם התנהלות מקצועית היא סבירה או שיש בה כשל מקצועי וחשש לרשלנות חמורה צריכה להיעשות על ידי גורמי מקצוע המכירים היטב את מציאות מערכת הבריאות בישראל. אשר על כן אין מקום להעתיק את הבירור לגורם חיצוני. הסמיכות לגורמי הרגולציה והסטנדרטים חיוניים על מנת ליצור מהלכים משפרים בלוח זמנים קצר.
בהליכי הבדיקה והשיפור שותפים גורמים רבים במערכת הבריאות כמו משרד הבריאות, מוסדות הרפואה, המועצות הלאומיות וגורמים של בטיחות הטיפול.
הדיון המשמעתי צריך להתבצע על ידי בית דין שיש לו הסמכות והידע המתאימים. הדיון בנושא הרשלנות המקצועית (לא בהיבט הנזיקי) מצוי בידי בית הדין המשמעתי והמלצת ועדת המשמעת מועברת לשופט בדימוס אשר מכריע בשאלת הרשלנות וקובע את אמצעי המשמעת על פי החוק.